זמן הודיה

אני מבקש להודות מאד לצהר ובאופן אישי למספר דמויות שליוו אותנו ממש בערב הפטירה, למחרת יום הכיפורים תשע"ח.
נשמתו פרחה לערך בשעה 17:00 בעוד אנשי מד"א עושים מאמצים כבירים להחיותו.
בהתייעצות עם אימי ואחיותיי ואחייני הגדול פניתי למוקד של צהר. ענתה לי קרן.

פניתי אליה בעת "שמתו מוטל לפניו", תחושה מערבלת נוכחות לא נוכחת של אבי, אך קיומו מוחשי. היכולת של קרן לאפשר שיחה ולסייע, להשתתף בצער ולהיענות לבקשותיי לא היו מובנות מאליהן כלל. אוזנה הייתה קרויה לבקשותיי ולשאלותיי, בסבלנות רבה, בשעה שלא הייתי במיטבי.

הליווי המסור לו זכינו היה של הרב יהודה ישרים, רב היישוב לפיד, מגשר במקצועו ומתנדב של ארגון צהר בתחום האבלות. הוא יצר קשר עוד באותו לילה. הלבבות נקשרו באופן מיידי. הרב יהודה הגיע לבית אימי מס' שעות לפני הלוויה ושמע את סיפורו של אבא.
העלנו בפניו שאלות הלכתיות הנוגעות לזמן שבין הפטירה ללוויה ולתקופת השבעה. יהודה שיתף אותנו בידע מקיף מתוך הכרה בכך שישנם מנהגים רבים ומפורטים שאינם בחזקת הלכה.
היכולת להתאים את צרכי ורצונות המשפחה לעת הזו שיש בה גוונים הייתה יוצאת דופן. הרב יהודה היה זמין לשאלות ולבירור וגילה רגישות רבה ואמפתיה.

הרב יהודה העניק לנו תחושה של שותפות במשא הפרידה. תחושה שלוותה בנוכחות של אבא, ובכך הקל מעט על כאבנו.
תודתנו נתונה ל"צהר" על האפשרות למשפחתנו, ולמשפחות רבות אחרות, ללוות ברגעים קשים, בהתאמה ובקשב ובאופנים שונים בעת הזו משעת הפטירה ועד לשבעה.

בברכה,
אסא קידר