שאלות נפוצות לקראת ואחרי הלוויה

לקראת הלוויה

מהם האישורים הנדרשים בכדי לקבור את הנפטר?

במידה והפטירה ארעה בבית החולים אתם אמורים לקבל:

1. תעודת פטירה – ניתן לקבל על ידי צוות בית החולים
2. תעודת זהות של הנפטר

בלי האישורים לא ניתן לבצע את הקבורה.
עם התעודות הנ"ל יש לגשת למשרד הקבלה בבית החולים לקבלת רשיון קבורה. עם רשיון הקבורה עליכם לגשת או להתקשר למשרדי החברה קדישא לצורך קביעת סידורי הלוויה.

במידה והפטירה ארעה מחוץ לבית החולים:

1. יש לזמן צוות מד"א אשר יקבע את המוות ויוציא הודעת פטירה.
2. מד"א מזמנים משטרה על מנת לחקור את נסיבות המות (במקרה כזה ההליך כולו עלול להתעכב עד לקבלת אישור המשטרה לקבורה).
3. יש לגשת למדור רשיונות קבורה בלשכת משרד הבריאות באזור מגוריכם עם ההודעה ועם תעודת הזהות של הנפטר.

מהי "חברה קדישא"?

חברא קדישא היא הגוף הרשמי המוסמך לטפל בנושאי הקבורה במדינת ישראל, ויכול לעשות כן רק לאחר קבלת רישיון הקבורה. עם קבלת האישור יחל הטיפול בנפטר ובסידורי הלוויה.

מה עלי לסכם עם חברה קדישא?

את תכנון הלוויה תוך שימת לב לנושאים הבאים:

1. 1. מקום הקבורה – יש לחשוב היטב היכן המשפחה מעוניינת לקבור את יקירה (למערכת השיקולים יכולים להיכנס הגורמים הבאים):
      מחיר – בחלקת קבר בעיר מגורי הנפטר עלות הקבורה ממומנת על ידי הביטוח הלאומי. במידה ומדובר בחלקת קבר בבית עלמין שאינו פעיל הרי שקניית חלקת הקבר כרוכה בתשלום. כדאי לדעת כי גם שמירת מקום לבן/בת הזוג כרוכה בתשלום.
      קבורה ליד בני משפחה – משפחות רבות רוצות לקבור את יקירם לצד בני משפחה אשר נפטרו בעבר. הדבר עלול לעלות ממון רב.
   2. העברת הנפטר – החברה קדישא אחראית להעביר את הנפטר מבית החולים לבית הלוויות. במקרה והקבורה היא בעירו של הנפטר, היא תבוצע ללא תשלום. יש לציין כי קיימים גופים פרטיים המבצעים את אותו השירות אולם גובים בגינו תשלום. העברת הנפטר שלא מבית החולים או בית הנפטר; לאחר שעות העבודה של החברה קדישא; או עם תחנות בדרך – כרוכה גם היא בתשלום.
   3. זמן הלוויה – בקביעת הזמן יש להתייחס לכך שעל פי ההלכה יש לקבור את הנפטר בהקדם האפשרי, עם זאת יש לקחת בחשבון זמן התארגנות והודעה לקרובים ולהתחשב בקרובי משפחה שמגיעים ממרחק רב. לעיתים יש קרובים מדרגה ראשונה הנמצאים בחו"ל. יש להתייעץ עם החברה קדישא מתי מחכים ובאלו נסיבות משהים את הקבורה.
   4. ניהול טקס הלוויה – החברה קדישא במסגרת שרותיה לציבור אחראית לאדם אשר ינהל את טקס הלוויה. במידה והמשפחה מעונינת ברב או חבר, אשר מכיר ומסוגל לנהל את הטקס יש ליידע את החברה קדישא בנושא זה.

איך מודיעים לכולם על הלוויה?

כדאי לחלק את רשימת הקרובים בין בני המשפחה לצורך מסירת ההודעה .אל תתביישו והיעזרו בחברים שיעזרו לכם למפות את רשימת החברים ולבקש מאיש קשר בכל קבוצה להודיע לאחרים כמו: חברים לעבודה, שכנים, חברים מן העבר וכו'.

מודעות אבל, כן או לא?

מודעת אבל זו דרך מקובלת, אך לא הכרחית במיוחד במציאות מתוקשרת כמו שלנו. עם זאת מודעות אבל בעיתונות עדיין מקובלות אולם עלות המודעות הללו גבוהה מאוד בדרך כלל. בכל מקרה, יש להודיע על מקום הלוויה ועל זמן היציאה של מסע הלוויה מספיק זמן מראש על מנת לאפשר למלווים להתארגן בהתאם. אם החלטתם להדביק מודעות חשוב להקפיד שיכללו את מועד הלוויה ומקום הלוויה ופרטים על הסעה במידה ויש. כמו כן יש לציין במודעה פרטים על מקום השבעה על מנת שאותם אלו אשר לא יצליחו להגיע ללוויה יוכלו לבוא ולנחם את המשפחה האבלה. אם החלטתם לפרסם גם טלפון לברורים רצוי לא להשאיר את הטלפון של המשפחה הקרובה אלא טלפון של ידיד / חבר / קרוב אשר יוכל לנדב מידע על המקרה, הלוויה והשבעה. ניתן לקבל דוגמאות ולנסח מודעות ללא תמורה באתרים שונים באינטרנט ואף להדפיס מודעות.

איפה תולים את המודעות?

את תליית המודעות ניתן לעשות בכמה דרכים:

1. חברות או גופים אשר עושים זאת תמורת תשלום.
2. בתי דפוס – ברוב בתי הדפוס קיימים הנוסחים הקבועים למודעות כולל אפשרות של תליית המודעות.
3. על ידי קרוב משפחה, חברים או שכנים.

איך מספידים ומי עושה את זה?

הלוויה היא ההזדמנות האחרונה שלכם להיפרד מהנפטר ולכן כדאי לקבוע מראש רשימת מספידים (ניתן לשלב הספדים של קרובי משפחה או חברים קרובים). מאידך כדאי לחשוב היטב על אורך הרשימה ואורך ההספדים, על מנת שלא להטריח את הציבור ייתר על המידה.

למה לפני ההלויה צריך לזהות את הנפטר?

לפני הלוויה אחד מקרובי המשפחה מוזמן לזהות את גופת הנפטר על מנת לאשר באופן מוחלט את זהותו של הנפטר. יש לחשוב את מי לשלוח ומי מסוגל לעמוד בזיהוי הנפטר.

האם זה משנה מה אני לובש להלוויה?

כן. יש לחשוב מראש על לבוש הולם בשעת הלוויה מכמה סיבות:

1. צניעות – טקס הלוויה נחשב טקס יהודי מסורתי בו חשובה הקפדה על לבוש הולם וצנוע.
2. הקריעה – לקרובים מדרגה ראשונה תתבצע קריעה בבגד, ולא תמיד כדאי "להקריב" עבור כך בגד טוב או יקר מידי.
3. השבעה – נהוג שהאבלים אינם מחליפים בגדים משעת הקבורה עד לאחר השבעה ולכן כדאי מראש לחשוב על בגדים אשר יהיו נוחים לאורך זמן.

מה כדאי להביא ללוויה?

מה שתביאו צריך להיות תואם לצרכים האישיים שלכם ולאופי ההלויה. מקובל להביא:

1. פרחים – כיום מקובל להניח זרים על הקבר. אין זו חובה ובודאי שאין זה מנהג הלכתי.
2. מים – כאשר הלוויה מתקיימת בתקופת הקיץ, חשוב לדאוג לבקבוקי מים באזור הלוויה.
3. כיסאות – במידה וישנם קרובי משפחה מבוגרים כדאי לדאוג לכיסאות באזור הלוויה וההספדים.

איך מחליטים היכן מתכנסים ללוויה?

תלוי בכם. ניתן להתחיל את מסע הלוויה מהבית וניתן להתחיל אותו מבית ההלוויות שבבית הקברות. ההתכנסות תהיה בהתאם. כפי שנכתב קודם, אם תחליטו כי הלוויה תתחיל מהבית תזדקקו לשירותי הח"ק בהובלת הנפטר מהבית לבית העלמין והדבר כרוך בתשלום. חשוב להודיע מהיכן הלוויה מתחילה בכדי שאנשים יידעו להיכן להגיע.

האם ישנן השלכות הקשורות במסלול הלוויה?

כן. כדאי להודיע מראש על הגבלות במסלול הלוויה כגון: כיסאות גלגלים או זקנים וחולים הזקוקים לרכב, אשר יסיע אותם עד מקום הקבורה.

אחרי הלוויה

היכן יושבים שבעה?

העדיפות הראשונה מבחינה הלכתית היא לשבת בביתו/ה של הנפטר/ת לעילוי נשמתו/ה. אולם במסגרת השיקולים יש להתחשב בנקודות הבאות:

1. נוחות – יש לזכור כי בבית זה תשהו במשך שבעה ימים שלמים כולל ארוחות ושינה.
2. גודל –בימים אלה צפויים להגיע מנחמים ולכן יש להתחשב בגודלו של הבית ובמידת הציוד המתאים שבו כגון כיסאות, כלי הגשה וכדו'
3. אוכל – נהוג כי בתקופת השבעה המשפחה האבלה אינה עושה כל מלאכה. לכן יש חשיבות למקום בו השכנים או המכרים יוכלו לסייע בנושא הארוחות.

כדאי להכין את הבית מראש בכל הנקודות לעיל ובנוסף מקום לינה לכל האבלים, כלים חד פעמים להגשה למנחמים, מאכלים קלים לכיבוד המנחמים לפי מנהגי העדות השונים.

כיצד יש להתארגן בבית לאבלות?

נהוג כי האבלים אינם עושים שום מלאכה. לכן יש לארגן מראש:

1. חברים, קרובים או חברת קייטרינג אשר יגישו לאורחים , יפנו ואף ידאגו לנקיון בסיסי של בית האבלים בו יושבים שבעה.
2. יש לפנות מראש רהיטים כבדים אשר תופסים מקום ואשר עלולים להפריע לישיבת המנחמים.
3. נהוג לכסות את המראות או התמונות בבית האבל.

מה נהוג לעשות בבית האבל?

נהוג להתפלל בבית האבל שלוש תפילות ביום. במידה והדבר אפשרי כדאי בהחלט לדאוג למניין במהלך ימי האבל. ניתן לבקש ממכרים לסייע בנושא זה אם בעצמם ואם על ידי יצירת קשר עם רב "צהר" הקרוב למקום המגורים.

מה עושים בתום השבעה?

נוהגים לעלות לקבר הנפטר בתום ה"שבעה" וכן ביום השלושים וביום השנה לפטירה, יחד עם קרובים וחברים. ליד הקבר נהוג להגיד פרקי תהילים ותפילת אל מלא רחמים. רב צהר קשוב לבקשותיכם לעריכת טקסים אלה כאירועים מלאי משמעות, ותוך מתן תשומת-לב לדמות הנפטר או הנפטרת ורגישות למשאלות המשפחה (בתשלום סמלי).

מתי מזמינים את המצבה?

ישנם מנהגים לפיהם מקימים את המצבה ביום השלושים. ויש המקימים את המצבה רק ביום השנה. להקמת המצבה יש לקחת בחשבון את הדברים הבאים:

1. אופי המצבה – אין הגבלה על גודל או מראה למרות שמטרת המצבה היא זיכרון לנפטר ולא בניית מבנים מפוארים.
2. כיתוב – יש להחליט עם קרובי המשפחה על כיתוב אשר יהלום את אישיות הנפטר, מלבד הנוסח הקבוע אשר ניתן לקבלו אצל בוני המצבות.
3. מחיר – בנושא זה קיימים פערי מחירים ולכן כדאי להשוות מחירים לפני קבלת ההחלטה.