הספד על הקרוב לך

איך אפשר בכלל להתחיל לכתוב הספד?

כתיבת הספד נעשית סמוך להלוויה ולכן פעולת הכתיבה קשה גם לאלה הרגילים בכתיבה. הספד לאמא שנפטרה או הספד לאבא, הספד לאח, הספד לסבתא או סבא, חבר או אדם יקר אחר, מציפים את הכותב בזכרונות וכאב על האובדן ולא פעם משכיחים מאיתנו את המילים המתאימות. וקשה. כל כך קשה להביע במילים… אבל אתם הרי כל כך רוצים להביע, במילים ספורות אפילו, את כל מה שהיה ועכשיו נגמר… ולכן אתם מרגישים את הזכות והחובה הזו בוערת בכם.

בכתיבת דברי הספד אנו מציעים פשוט להתחיל בכתיבה חופשית. לתת למילים לרוץ על הדף בלי מחסומים ובלי לסגנן, ציינו את מה שחשוב לכם, הדברים שהייתם רוצים שידעו על האדם שאיבדתם ועל התחושות שלכם בעקבות כך.

דברו מהלב, היו כנים.  אף אחד לא מצפה לשמוע שיקירכם היה אדם מושלם, אף אחד אינו כזה. ולכן אל תחששו להזכיר את חולשותיו זה הופך אותנו לאנושיים יותר. אתם יכולים לתאר את תכונותיו שהיו יקרות לכם, את תחביביו ועיסוקיו העיקריים, ספרו על אופיו. שתפו בתחושות שלכם, מחשבות, סיפורים אישים שמשקפים אותו או את הקשר ביניכם. אל תתמקדו בדברים החריגים אלא בדברים היומיומים המוכרים לכם ולשומעים. רק לאחר שמילאתם את הדף, עברו מחדש על הטקסט שכתבתם ותנו לו צורה. הורידו את מה שנראה מיותר, חדדו את הדברים החשובים.

לא צריך לחשוש בעת נאום ההספד על אדם יקר לכתוב גם דברים מצחיקים, לעיתים הם יאפיינו יותר טוב ממילים עצובות, כדאי להוריד מילים שאולי תתחרטו עליהם מאוחר יותר, יש לזכור שאלו מילות הפרידה שלכם. לא צריך להקיף את הכל ולספר את הכל, זה לרוב יעמיס עליכם ועל השומעים. התמקדו במה שחשוב לכם.

צורת כתיבת הספד:

דברי הספד אפשר לכתוב בצורות שונות. אפשר לאמץ תבנית שיר מוכר ולהחליף את המילים למילים שיתאימו לכם, במקרה והנפטר אהב שיר מסוים ניתן להשתמש בו. אפשר לכתוב שיר מקורי, במקרה כזה אין צורך להשתמש דווקא בחריזה, וכמובן, ניתן לכתוב את הדברים כמו מכתב או סיפור או אפילו כפניה אישית ליקירכם שנפטר.

לאחר הכתיבה:

בסיום כתיבת נאום ההספד רצוי שתקראו אותו בקול מספר פעמים על מנת שהקריאה מול קהל תהיה רהוטה, ועל מנת שתהיו בטוחים שאתם שלמים עם כל מילה שנאמרת. חשוב לזכור שברוב המקרים אינכם הדוברים היחידים ולכן רצוי לא להאריך בדברי ההספד. פעמים רבות לטקסט קצר יש עוצמה רבה יותר. מאחר ולעיתים הכאב והעצב מטשטשים את תחושת הזמן מומלץ כשאתם מתאמנים בקריאת ההספד  למדוד את הזמן על מנת לוודא שהוא אינו ממושך מדי. קחו עמכם הספד מודפס ואם אפשר הצטיידו בעותק נוסף למקרה שהראשון יאבד לכם.

שמרו על ההספד גם לאחר ההלוויה. חלק מהאנשים שיבואו לשבעה לא היו בהלוויה ויתכן וירצו לקרוא את ההספד שלכם. אף אתם תוכלו למצוא בו נחמה בימים הבאים.

מתי אין אומרים הספד?

ישנם מועדים בהם לא נהוג להגיד דברי הספד: בשבתות, חגים, חול המועד, ראשי חודשים, חנוכה, פורים ומראש חודש ניסן עד איסרו חג של פסח. במידה והנפטר ביקש שלא יאמרו עליו דברי הספד יש לכבד את רצונו.

מקור המנהג להספיד את הנפטר:

האדם הראשון שידוע לנו שהספיד היה אברהם אבינו לאחר מות שרה אשתו, שנכתב "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" (בראשית) . מכאן למדו חכמים על החשיבות גדולה לדברי הספד ורואים בהם מתן כבוד לנפטר, שבדברי ההספד מתארים  את מידותיו הטובות.