"הכל עומד במקום, הזמן ממשיך ללכת!"
כך הפזמון המוכר של שירה של גלי עטרי חוזר ואומר: אדם אינו משתנה ואילו הכול מסביבו…כן.
לענ"ד, זו בדיוק הטעות של האדם בשיר, וזהו בדיוק המסר של אחד החלומות/הציורים המפורסמים ביותר בתורה שעליו נקרא השבוע:
"ויחלום, והנה סולם מוצב ארצה, וראשו, מגיע השמיימה; והנה מלאכי אלוהים, עולים ויורדים בו" (בראשית כב, יב)
מעניין הדבר, שהמלאכים לא "עומדים במקום" אלא או-עולים, או-יורדים באותו סולם, כמו שתמיד יש תנועה מתמדת בשדה תעופה או בתחנת רכבת בניגוד לישיבה במטוס או ברכבת. אף על פי שהדבר לעתים מסחרר, הדבר קשה שבעתיים כאשר יעקב אינו עומד ומסתכל אלא ישן וחולם, וכל חלומו הוא… תנועה מתמדת למעלה או למטה! מדוע בתחילת דרכו מחוץ לבית הוריו כה חשוב לריבונו של עולם שהוא יחלום חלום הגורם לו יותר סחרחורת מאשר מנוחה?
אם נחדד את השאלה, הרי בתנ"ך יש עוד דוגמה, שוב של מלאכים, ששוב עושים את תנועה הזו: כאשר יחזקאל רואה, בנבואתו הראשונה (יחזקאל, א) את כסאו של הקב"ה, הוא רואה את המלאכים בתנועת "רָצוֹא וָשׁוֹב, כְּמַרְאֵה, הַבָּזָק" (שם פסוק יד). מדוע כה חשוב לתנ"ך להדגיש פעם אחר פעם את משמעות העלייה והירידה המתמדת?
מסביר הרב נחמן מברסלב:
"כי בעבודת השם יש בחינת "רצוא ושוב"… כי כל אדם מתעורר לפעמים לעבודתו יתברך, בפרט בשעת התפילה, שלפעמים מתלהב בלבו מאוד, וזאת בחינת "רצוא"… ואח"כ נפסק ההתעוררות וההתלהבות, וזה בחינת "ושוב"…" (חיי מוהר"ן)
כאשר אדם עומד על "סולם" כמו החלום לעיל, לא ייתכן מצב שבו שהוא עוצר באמצע ואינו מתקדם בתנועת עלייה או ירידה. כך בחיים: הקב"ה מוסר ליעקב שכאשר הוא יוצא ל"עולם הגדול", מבית הוריו לעבר חיים עצמאיים, אין מצב קבוע (אף על פי שכך אנו עונים לשאלת "מה נשמע" תמימה, ש"הכל בסדר!"). או שאנו בהתלהבות ועולים, או שאנו יורדים, או שאנו בשיא הכוח בבוקר לאחר שינה ערבה ומלאים בכוח לפעול ולעשות ביום שלפנינו, או שאנו "מתים מעייפות" עד כדי לא לעשות כלום בערב. בחלום זה, הקב"ה מנסה להכין את יעקב לכך שלא יהיה במצב שבו "הכול עומד במקום" אלא מראה לו שדווקא שירו הידוע של ח.נ ביאליק הוא המצב הריאלי:
" נד, נד, נד, נד,
רד, עלה, עלה ורד!"
זו המציאות הנקרית לנו ביום ממוצע: מיילים משמחים לצד עצובים, הצלחות לצד כישלונות. וכמה הדבר נכון שבעתיים להורים, מנהיגים ואנשי עסקים המובילים לא רק את עצמם באתגר החיים אלא את משפחתם/ מפעלם/ משרדם! אין דבר גרוע לעסק, בין ב"עסק" של גידול משפחה ועד "עסק" בעולם העסקים, מאשר "עמידה במקום": מצב שבו אנו עושים את אותו דבר, כל הזמן, מבלי להשתנות. החיים דינמיים, וממילא אנו מחוייבים לראות ולדמיין את עצמנו עומדים על "סולם" ובעז"ה דווקא עולים ולא יורדים בו. אך ללא ספק, אסור להיות לנו אדישים ולחשוב שאפשר לשים נ.צ באמצע "סולם-החיים" ולהישאר שם.
על כן, מדי יום, חז"ל לימדו שהחיים קשים ומורכבים "בכל יום ויום מרובה קללתו משל חברו" (סוטה מ"ט ע"א). ועדיין העולם מתקיים, בין השאר, על "אקדושה דסידרא", החלק בתפילה המתחיל במילים "ובא לציון" אנו מצהירים בו: "הוא יפתח לבנו בתורתו, וישם בלבנו אהבתו ויראתו… למען לא ניגע לריק"- שנהיה רק בשאיפה מתמדת לעבר עוד צעד בסולם, וכך נוכל לא להגיע ח"ו לחיים "לריק" אלא דווקא לחיים מלאים וגדושים.
כותב המאמר:
הרב יהושע גרינשטיין, מרבני צהר, מכהן כמנהל הכשרות ושיבוצים של מכון שטראוס/ברן עמיאל של מוסדות אור תורה סטון
