לפני שנה וחצי לערך ערכתי חופה לאחד מהקצינים בגדוד המילואים. באותה חתונה עודד, אחד החיילים בגדוד לי , ניגש אלי ואמר שישמח שבעתיד כאשר זה יהיה רלוונטי אחתן אותו. אמרתי לו שאשמח במיוחד לאור העובדה שהוא חייל בגדוד שלי.
אחרי פורים קיבלתי טלפון מעודד והוא סיפר לי בשמחה שהוא וחברתו, אלינה, החליטו להתחתן והוא ישמח אם אני אערוך את חתונתם. התרגשתי יחד עימו ואמרתי לו שאשמח לעשות זאת וביקשתי שיפתחו תיק נישואין בצהר כי זו הדרך הנוחה והטובה עבורי.
הם אכן נרשמו בצהר ואף נקבעה להם פגישה, אבל הם לא הגיעו אליה. אני קיבלתי הודעה מחגית על כך שהם ביטלו את הפגישה וככל הנראה הם נרשמים ברבנות אחרת, בררתי עם חגית אם הם נתקלו בבעיות בהליך הרישום, אך כשהבנתי שלא היתה שום סיבה לביטול הרמתי טלפון לעודד.
עודד אמר לי שאלינה לא כל כך רוצה חתונה אורתודוקסית והיא מעוניינת בטקס שוויוני. ביקשתי מהם מאוד שלפני שהם מקבלים החלטה שיפגשו איתי. והזמנתי אותם לחופה שערכתי באותו השבוע. (ממש במקרה יצא לי חופה באותו השבוע)
כאשר נסעתי לערוך את החופה, לא הצלחתי לתפוס אותם בטלפון ולא ידעתי האם הם יגיעו או לא. כי הדברים לא נסגרו בצורה ברורה.
רק לאחר החופה שמתי לב שהם היו בקהל ושמחתי מאוד. שוחחנו לאחר החופה באריכות גדולה מאוד על המדרכה ליד גן האירועים. כך יצא לי להכיר את הזוג לפני בצורה מאוד משמעותית (את עודד אני מכיר מהמילואים אם כי בצורה שטחית).
דיברנו רבות על הקווים הברורים של ההלכה בנושא החופה ומה ניתן להכניס לתוך התבנית הכללית (לתוך קווי המסגרת שמציבה לנו ההלכה) במה ניתן ללכת לקראת הזוג ובמה לא ניתן ואנו צריכים לקבל את מרותה של ההלכה. השיחה התפתחה לכיוון מעמד האשה ונושא הצניעות ועוד .
בסופה של השיחה נקבע שהם יחזרו אלי ויעדכנו מה הוחלט.
לאחר כחודש קיבלתי טלפון מעודד. הוא התנצל ואמר לי שהם כנראה יעשו טקס רפורמי או קונסרבטיבי. זה ציער אותי. רציתי לחבר אותם לשרשרת הדורות וכך גם אמרתי להם בשיחות שהיו ביננו. והם החליטו לא להתחבר. גם לעודד היה מאוד קשה, אך למען הזוגיות והרצון של אשתו לעתיד הוא החליט לוותר. ביקשתי מעודד להמשיך ולשמור איתי על קשר במילואים ושלא יחשוב לרגע אחד שבגלל שאני לא מחתן אותם הוא ירגיש לא נעים ממני במילואים.
לאחר כמה שבועות קיבלתי הודעת טקסט מאלינה שהיא מבקשת לשוחח איתי ומתי ניתן. מיד השבתי לה שבשמחה היא מוזמנת לטלפן. אלינה סיפרה לי שהם היו בחתונה רפורמית וגם חתונה קונסרבטיבי והם הבינו שזה לא מה שהם חשבו. זה לא זה.
ויותר מכל הכי חשוב להם הקשר האישי. הם חשים שכאשר יש קשר אישי בין הרב המחתן לאחד מבני הזוג החופה תהיה אחרת לגמרי.
שמחתי על הרצון שלהם לחזור להתחבר לשרשרת הדורות . שוחחתי עם חגית וצוות המשרד ואכן קיבלו אותם מחדש לפגישה והדברים רצו קדימה…
התהליך בצוהר היה להם כחוויה. הדרכת הכלות וכל הנושא הפרוצדורלי עבר בשמחה ובטוב.
לשמחתי הרבה ובסיעתא דשמיא של ממש זכיתי לערוך להם את החופה בשלהי חודש אלול. החופה הייתה כדת משה וישראל ולפי רצונם.
ברוך ה' הזוג שמח בחופה ואני התרגשתי מאוד על הזכות שניתנה לי לחתן זוג יקר כדת משה וישראל.
