גיל 13 היא אחת התחנות המשמעותיות ביותר בחייו של אדם יהודי. במעגל החיים הפרטי זה אחד התאריכים החשובים שהוא יפגוש, מאחר ובגיל זה הוא מצטרף לעולם המבוגרים ומקבל אחריות למעשיו. אחריות זו משמעותה שהמעבר מעולם הילדות לעולם הבגרות מלווה בזכויות וחובות שילד בר המצווה מקבל על עצמו.
במסורת היהודית גיל בר מצווה מתבטא בשני דברים משמעותיים: הנחת תפילין וקריאה בתורה.
סמוך ליום הולדתו ה-13 ילד בר מצווה מקבל תפילין אותם מניחים בבוקר. בתוך התפילין מוטמנת התפילה המוכרת והאהובה של קריאת שמע. כאשר מניחים את התפילין מצמידים אותן לראש וליד והם מהווים תזכורת לערכים החשובים שצריכים ללוות אותנו בעשיה ובמחשבה.
מעמד חשוב נוסף שחווה ילד הבר מצווה היא העליה והקריאה לתורה. ילד בר מצווה רשאי לראשונה בחייו לקרא בספר תורה בציבור יום לאחר שהוא מגיע לגיל 13. מעמד מרגש זה יכול להתרחש בשבת אחרי יום הולדתו או באמצע שבוע בימים שבהם נהוג לקרא בתורה בבית כנסת (ימים שני וחמישי ובראשי חודשים) . כאשר חתן בר המצווה עולה לתורה הוא מברך עליה, קורא חלק מפרשת השבוע , ואף זוכה לקבל ברכה . הקריאה בתורה היא חוויה עוצמתית המשותפת לנער שקורא בתורה, לבני משפחתו המקיפים אותו ולקהל כולו שמאזין לו ושמח עמו ביום חשוב זה.
מאחר וילד בר מצווה אינו רשאי לעלות ולקרוא בתורה בבית כנסת ולהניח תפילין לפני הגיעו לגיל 13 מדובר בשתי חוויות חדשות שהוא מעולם לא עשה לפני כן, ולכן הם דורשים הכנה מקדימה. בשל חשיבות המעמד לרוב משלבים את ההכנה והלימוד לקראת הבר מצווה עם לימוד ערכי שמפגיש את הילד עם עקרונות וערכים משמעותיים לחייו כאדם בוגר.
בארגון רבני צהר יצרו תוכנית מיוחדת לבר מצווה המשלבת את ערכיה של המשפחה עם ערכי המסורת. מודל זה יוצק לתוך טקס בר המצוה היבטים אישים הקשורים למשפחה, המסורת וההיסטוריה הפרטית שלהם. בזכות הכנה הזו נער בר המצווה יגיע ליום המשמעותי הזה כשהוא לא רק מוכן לקריאה בתורה ויודע להניח תפילין אלא שהוא מבין את משמעות הטקסים האלה ומחובר למשמעותם באופן אישי. תוכנית הבר מצווה של צהר מבוססת על כך שילד בר המצווה בוגר דיו ללימוד משמעותי שמפגיש אותו עם ערכים משפחתיים, יהודים ולאומיים שילוו אותו בהמשך חייו ויעזרו לו לעצב את חייו כאדם בוגר.
