אחד מכינוייו של חג הפסח הוא 'חג החרות' .
"וכאן הבן שואל": בימינו, כשב"ה שבנו לארצנו ואנו עבדים רק לקב"ה ולא לבשר ודם. שוב אין האומות שולטות בנו, אלא אנו השולטים בארצנו ומנהלים את חיינו בהתאם להכרתנו ועל פי כללי הדמוקרטיה. האם במצב זה ישנו עוד אתגר למושג החירות שלא הגענו אליו, האם איננו בני חורין עדיין? האם יש עוד מדרגה שאנו שואפים לעלות בה שתביא לידי ביטוי את חרותנו באופן שלם יותר?
אני בטוח ששאלתי ה'תמימה' מקפיצה לא מעט מאתנו. על איזו חירות מדובר, הלא:
- חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעניק לאדם לעשות ככל אשר יחפוץ בתנאי שלא יפגע בזולת או בחברה. מכוח חוק זה אנשים משתעבדים לסמים, לשתיית אלכוהול, לאינטרנט פסול ועוד. האם זו נקראת חירות?! הלא זה שיעבוד נורא?!
- באופן כללי כל עוד יצה"ר שולט בנו, ואנו נופלים ברשתו פעם אחר פעם, כיצד ניתן לדבר על כך שאנו בני חורין?
- האם מדינת ישראל באמת חופשית, הלא אנו כפופים ללחציה של ארה"ב ומדינות אירופה? רבים מאזרחי ישראל חשים שקברניטי המדינה "מתקפלים" בפני המעצמות.
- במצבנו הבטחוני, כשכל נער ונערה ערביים יכולים וחלקם אף הופכים להיות 'סכינאים', ודם ישראל נשפך כמים, האם ניתן להגדיר את חיינו כחיי חופש? הלא יהודים רבים חוששים להגיע לירושלים, וקל וחומר ליישובי יהודה ושומרון?
בוודאי קיימות עוד שאלות מסוג זה שכולן יחד מעלות תמיהה גדולה האם אנו באמת בני חורין?
אני מבקש להציע הגדרה אחרת למושג החירות שאולי תאיר לנו את מצבנו באור אחר. חירות איננה תיאור המציאות עצמה בה אני יכול לפעול לפי רצוני כשאין שום מעכב בעדי, אלא זוהי מציאות בה אני יכול לפעול לפי בחירתי למרות שיש מעכבים בעדי. בכח בחירתי החופשית אני בוחר כרצוני כשלפני אלטרנטיבות שונות – נכון שהסמים והאלכוהול והאינטרנט פוגעים בנו קשות, אבל יש לכל אחד מאתנו את הכוח והיכולת להשתעבד להם או להימנע מהם. נכון הוא שהמעצמות לוחצות עלינו, אבל בכוחנו להגיד להם 'לא'. זוהי בחירתנו החופשית כיצד להתנהל, והיו תקדימים בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל למציאות כזו בה בחרו מנהיגי המדינה בניגוד לרצונן של המעצמות. בחירה בדרך חיים שאנו מאמינים שהיא הנכונה והיא הצודקת גם אם היא קשה יותר או מסוכנת יותר, זהו גילוי של חירות. זהו המבחן האמיתי האם אנו באמת בני חורין.
העבד, האדם המשועבד, אין לו את האפשרות לבחור בדרך אחרת. הוא מוכרח לחיות על פי רצון משעבדו. ב"ה אנחנו לא שם!! אמנם האתגרים המונחים לפתחנו הם רבים, אך בכוחנו להתמודד איתם, ופעמים רבות אנו מצליחים בכך. וגם אם לפעמים אנו נופלים, הלא "שבע ייפול צדיק וקם" זוהי דרכו של עולם ואין לנו לירא מכך.
נכון הוא שבחודשים האחרונים נפל פחד המתאבדים עלינו. אבל הכרעת רוב רובו של הציבור בירושלים ובישובי יו"ש היא שלא להיכנע לטרור ולהמשיך בסדרי החיים שלנו כרגיל. זוהי חירות!! היכולת שלנו להמשיך בחיים ולא להיכנע לפחד המשתלט עלינו, זהו גילוי של חירות אמיתית.
אם כן, בן החורין חי את חייו האמיתיים לפי השקפתו מבלי להיכנע למעכבים השונים.
אכן, ה' יתברך ברחמיו המרובים הביאנו לארץ ישראל ומסייע בידינו לבנות ולהשתכלל בתחומים רבים ובהם גם בלימוד והרבצת תורה, בשכלול עבודת ה' ועוד ועוד. אבל ככל שאנו מתחזקים ומתפתחים גם הניסיונות הולכים וגדלים. ניסיונות לפרט וניסיונות לכלל, וככל שנעפיל ונעלה בהר ה' ונבחר בחיי חירות רוחניים וגשמיים, כך גם נביא לידי ביטוי את יציאת מצרים. שהרי יציאת מצרים איננה כוללת רק את היציאה הגשמית, את היציאה הפיזית ממצרים, אלא גם את השחרור הרוחני מהעבדות שהוא קרה אולי קודם ליציאה הפיזית. ב י' בניסן כשהם לוקחים שה וקושרים אותו לכרעי מיטתם, הם כבר בני חורין. הם מגלים שסר פחד המצרים מעליהם, והם נאמנים לקב"ה ולמלכותו.
אני מבקש לברך אתכם בימים אלו, שנזכה לחיות חיי חירות אמיתיים, נברר לעצמנו לאיזו חירות אנו שואפים ונגבר חיילים לחתור ולהגיע לאותה חירות. ונזכה בעז"ה להגיע ל'עלמא דיובלא עלמא דחירו' שהוא הוא החירות העליונה, בה רצון ה' נובע מתוכנו ואנו מתמזגים איתו מיזוג עליון.
חג כשר ושמח לכם ולכל בני משפחותיכם בתוך כל בית ישראל.
