יום ל"ג בעומר, אותו ציינו זה לא מכבר, הוא נקודת ציון בספירת העומר, כשחשבון פשוט מראה שעד אליו עברנו כשני שליש מהדרך.
החלוקה בין שני השלישים הראשונים של הספירה לשליש האחרון, איננה רק חלוקה כמותית כי אם חלוקה איכותית. כל פרק בספירה הוא חטיבה ייחודית בעלת משקל סגולי נפרד.
להבהרת נקודה משמעותית זאת נביא שתי דוגמאות שגם בהן קיימת חלוקה דומה. הדוגמא הראשונה היא עשר המכות של יציאת מצרים. בחומש שמות מחולקות המכות לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה מופיעה בפרשת "וארא" והשניה בפרשת "בא". הקבוצה הראשונה כוללת שבע מכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד. הקבוצה השניה מונה שלש מכות בלבד: ארבה, חשך ומכת בכורות. במכת דם נפתח הדיאלוג עם פרעה על שחרור בני ישראל מעבדות מצרים, אך בסופו של יום פרעה לא משחרר את בני ישראל. כך מסתיימת לה פרשת "וארא". הקבוצה השניה מונה שלש מכות בלבד: ארבה, חשך ומכת בכורות, אך שלשת המכות הללו הן השלב המביא לגאולה.
גם עשר הספירות של הקבלה מחולקות לשלש ושבע. קבוצת שלש הספירות הראשונות: הכתר, החכמה והבינה, הן ספירות המחשבה; בעוד שבע הספירות התחתונות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות, מייצגות את המידות המגלות את פעולת ה' בעולם.
גם ימי ספירת העומר, המהווים הכנה למתן תורה בחג השבועות, היום הגדול בו נפגשו שמים וארץ וירדה תורה לעולם, בנויים משני שלבים. הראשון נמשך מחג פסח עד ל"ג בעומר והשני מתחיל בל"ג בעומר ונמשך עד לחג שבועות.
בספרי החסידות מבואר שימי הספירה, ארבעים ותשעה הימים, הם כמניין "לב טוב" (32+17). במשנה במסכת אבות מסופר על רבן יוחנן בן זכאי שביקש מחמשה מגדולי תלמידיו שיבחרו תכונה אחת, שהיא החשובה ביותר לאדם, ובלשון המשנה: "אמר להם: צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם". מכל ההצעות שקיבל בחר רבן יוחנן את זו של רבי אלעזר בן ערך: "לב טוב".
במסורת היהודית נקבעו ימי הספירה, עד ל"ג בעומר, כימי אבלות על תלמידי רבי עקיבא שמתו בתקופה זו. סיבת פטירתם היתה "על שלא נהגו כבוד זה בזה". התיקון אם כך הוא בהוספת אהבה וכבוד בין איש לרעהו. ואכן את שלושים ושניים הימים שקודם ל"ג בעומר אנו מקדישים ללב, לאחדות שיש בינינו. מי שיש לו לב טוב הרי הוא טוב לכל אדם וחי בשלום עם כולם. "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול אמר ר' עקיבא וזו ההכנה הנדרשת מאתנו לקראת קבלת התורה.
בשלב הבא, השליש האחרון של ימי הספירה מוקדש לעיסוק המעשי בטוב. התורה נמשלה לטוב מפני שהיא מטיבה את אורחותינו, כמאמר חז"ל: "אין טוב אלא תורה שנאמר 'כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו'". העיסוק בטוב מבלי להעביר אותו לפסים מעשיים הוא טוב חסר. שני שלבי הספירה מדגימים מהלך שלם של תיקון הלב ולאחר מכן הבאתו לידי ביטוי בחיים.
גם יום העצמאות שאותו ציינו לאחרונה, מסמל נקודת זמן של 67 שנים שהם שני שליש מתוך המאה הראשונה לתקומתה של מדינת ישראל. היו אלה שנים של עיסוק בהקמת תשתיות, כלכלה, משק, מערכת חינוך, קליטה ועלייה וסדרי ממשל. השליש הבא, השנים שנותרו עד לשנת המאה, הם הקומה הבאה שבה נחפש את האור הגנוז ואת טובה של הארץ גם מהבחינה הרוחנית.
הכותב הינו: הרב אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם – בית אריאלה, תל אביב
