לקין ולהבל כנראה היו סיבות טובות מאוד לריב עליהן – אלא שהתורה לא הטריחה אותנו לעסוק בסיבות המריבה; המדרש מתאר היטב שלוש סיבות שעמדו בבסיס המריבה של קין והבל – אולם התורה שבכתב שתקה בנושא זה; נחמה ליבוביץ ז"ל פתחה בפנינו את שערי משמעות המדרש המופלא, והסבירה כי המדרש מתאר למעשה את הסיבות העיקריות לפרוץ מלחמות בין בני אדם – טריטוריה, רומנטיקה ודת – ודווקא על רקע דבריה המרתקים בולטת עוד יותר העובדה כי הפסוק המתאר את מריבת קין והבל נותר חתום: "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בִהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו". אין אנו יודעים כלל וכלל מה אמר קין אל הבל אחיו, ומה ענה לו הבל. כל שאנו יודעים הוא שממריבה זו התפתח הרצח הראשון עלי אדמות. אין דרך טובה יותר מזו שהלכה בה התורה כדי ללמד אותנו דבר מה מהותי על המריבה, המאבק, המלחמה והשנאה. התורה אינה מתמודדת עם הסיבות שהביאו למאבק הזה, ואינה מלמדת אותנו על צדקתן או אי צדקתן. בהחלט אפשרי שיש סיבות טובות למאבק ולמלחמה, ובין בני אדם אפשר שתפרוץ מערכת שלמה של עוינות בשל העובדה שהאינטרסים המנוגדים של הניצים מתנגשים, והמשאבים הקיימים בעולמנו מוגבלים. במצב כזה, אך טבעי הוא שכל אחד יבקש לקבל את החשוב לו, ובשל כך תפרוץ מריבה. התורה מלמדת אותנו דבר מה אחר לגמרי – את המחיר הכבד של מאבק זה. התשוקה לנצח, הלהיטות לקבל את מה שנראה בעיני האדם כמגיע לו, הצורך לגבור על השני – כל אלה מביאים בסופו של דבר לשפיכות דמים נוראה. בדיעבד מתברר כי מחיר ההישג היה כבד מאוד – ואם כן למה לא לשקול אולי בחלק מהמצבים נכון להימנע לכתחילה ממנו ?קרעים גדולים נפערים בין בני אדם. הדבר בא לידי ביטוי בתוך משפחות בסכסוכי שכנים וגם בתוך העולם העסקי. המחלוקת עלולה להצית אש נוראה, וככל שהמסגרת היא אינטימית וקטנה יותר המשמעות היא הרת אסון. כאשר המבט מופנה רק לשאלת הצדק או האינטרסים ישנה תחושה פנימית שעושים את הדבר הנכון, לא נותנים את עצמנו למרמס ונושאים את בשורת האמת הפנימית ברמה. אולם במבט לאחור, בשעה שעושה אדם את חשבון חייו, בשעה שהוא גם מביט על המחיר הכבד שהוא שילם והאחרים שילמו על המריבה הזו ועל המחלוקת הזו – מתבררת לו האיוולת שנכרכה במחלוקת הזו, ונחשפת בפניו המציאות המרה המטיחה בו את התחושה "על מה בזבזת את החיים שלך, ומה הפסדת במאבקים ובמלחמות האלה". איזה נזק הבאת על משפחתך, על הקשרים שלך, על העולם המטיב והמאיר שיכולת לחיות בתוכו, ועל העין הטובה והנפש המוכנה לוותר לעתים. פרשת השבוע שלנו מהווה אפוא קריאה גדולה לרבים מאתנו, השקועים במריבות משפחתיות, קהילתיות וגם עסקיות עד צוואר, ומונעים בתחושה עמוקה של חובה לדאוג שהצדק יצא לאור, שהאינטרסים שלהם יימלאו, ו"לא ידרכו עליהם". שימו את לבכם לא רק לשאלת ההישגים שאולי מריבה זו תביא בכנפיה, אלא גם לשאלה לאן היא עלולה להתדרדר, ומהו המחיר הנורא שהיא גובה בדרך כלל. נסו להסתכל על המריבה הקונקרטית במבט של סוף החיים, כאשר תתנו לעצמכם דין וחשבון מדוע אתם חווים מרירות גדולה ביחסים שהיו יכולים להיות לכם לאורך החיים. משעה שקין והבל יהיו לנגדכם כמורי דרך וכמלמדי לקח אפשר שתרבו שלום ואהבה בעולם, ולא תגביהו חומות בין אדם לחברו, אלא תפרקו אותם ב"מענה רך ישיב לחימה".
הרב יובל שרלו
ראש ישיבת ההסדר בפ"ת וחבר הנהלת ארגון רבני 'צהר'
