בצלאל אמן המקדש היה בעל ייחוס רב זכויות. סבא רבא שלו – כלב, היה בין שני המרגלים היחידים שלא הוציאו את דיבת הארץ רעה (במדבר, י"ד, ל'). סביו, חור, ניסה לעצור בגופו את העם מליצור עגל זהב ונרמס על ידם ומת (רש"י על שמות, ל"ב, ה').
- הייחוס לכלב מגלה לנו בקירוב בן כמה היה בצלאל כאשר הוטלה עליו המשימה על ידי הקב"ה. כלב היה בן ארבעים כשנשלח למשימת המרגלים, כלומר בן שלושים ותשע בתחילת בניית המשכן. כך שבצלאל נכדו היה כנראה בן 13! ואו! (סנהדרין ס"ט)
- אחד התיאורים המרגשים של תבונתו של בצלאל הוא כי היה יודע "בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ" (ברכות,נ"ה, א'), דמות האמן של בצלאל היא לא רק של ידי אמן אלא של בעל חכמה אלוקית (שמות, ל"א, ג'), בזכותה הצליח לכוון לדעת הקב"ה, גם במקומות שמשה התקשה, ובזכותה קיבל את שמו בצל-אל.
- כך מתאר המדרש (במדבר רבה ט"ו) את יכולותיו של בצלאל: כאשר משה מקבל את הציווי לעשות את מנורת הזהב, הוא מתקשה להבין את ההוראות מספר פעמים. אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'לך אצל בצלאל והוא יעשה אותה.' ו[אכן] אמר [משה] לבצלאל [ו]מיד עשאה. התחיל תמה ואמר: 'אני כמה פעמים הראה לי הקדוש ברוך הוא ונתקשיתי לעשותה; ואתה שלא ראית עשית מדעתך? בצלאל, בצל אל היית עומד כשהראה לי הקדוש ברוך הוא עשייתה'.
- פירוש או הקשר נוסף לשמו המיוחד קשור לאומנות הכנת ארון הברית ומופיע במדרש תנחומא (ל"ז, ז'), וכך הוא אומר: "בשביל ששם צלו של הקדוש ברוך הוא, שהוא מצמצם שם שכינתו. ולפיכך קראו בצלאל, שעשה צלו של הקדוש ברוך הוא בין שני הכרובים, שנאמר: "ונועדתי לך שם ודברתי אתך וגו'..".
- בצלאל לא פעל לבדו, הוא שיתף פעולה בבניית המשכן עם אהליהב בן אחיסמך. בעוד שבצלאל הגיע ממשפחה מיוחסת, אהליהב שותפו היה בן לשבט דן, מבני השפחות שנחשבו למיוחסים פחות. שיתוף הפעולה ביניהם מעיד כי לפני הקב"ה שניהם שווים (רש"י על שמות, ל"ה, ל"ד).
- מבין כל הכלים שיצר בצלאל, מסר את נפשו במיוחד על בניית הארון (תנחומא, שמות ל"ז). ארון הברית היה החפץ המקודש ביותר ומקומו היה במקום המקודש ביותר, קודש הקודשים. אותו ארון בדיוק הוכנס לבית המקדש בימי שלמה, נגנז בימי יאשיהו, ובזמן בית המקדש השני כבר לא היה ארון ועקבותיו אבדו (תוספתא סוטה, פי"ג, ה"א).
- ולסיום, אנחנו מתמקדים בדמותו של בצלאל אך משה מצווה לפנות לכל חכמי הלב. משה, אומר הרב שמעון כהן (אתר ישיבה), אמור לספר לכל חכמי הלב שהם מלאים ברוח של חכמה: "ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה" (שמות, כ"ח, ג'), וכל מי שדבריו של משה יחלחלו אל ליבו, יציע את עצמו ומתוך כך יגלה את אותם כישרונות מיוחדים שטומנים בו. כך למעשה קורא משה רבנו לכל אחד מישראל להיות בצלאל בעצמו, מתוך אמונה שכל אחד ואחד יכול להתקרב למדרגתו ולהיות שותף.
יוצרת המדור מוריה זלצר וולשטין, דוקטורנטית לתקשורת מומחית לרשתות חברתיות
איור: מאיה ברק
