אהרון הכהן הגדול
"הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"
(מסכת אבות)
אילן יוחסין: שבט לוי, הבן של עמרם ויוכבד, אח למרים הנביאה ומשה רבינו
גיל: בגיל 83 הלך לפרעה ביחד עם משה רבינו להציל את עמ"י
תפקיד: אבי שושלת הכהונה והכהן הגדול הראשון
סטטוס משפחתי: נשוי לאלישבע בת עמינדב אחותו של נחשון בן עמינדב
תכונות: אוהב שלום ורודף שלום, מפרגן לאחיו הצעיר שזוכה בהנהגה
תאריך פטירה: א' אב. בגיל 123
מוזכר בספרי התורה: שמות, כי תשא, ויקרא, קרח וחקת
אהרון הכהן הגדול – אוהב שלום ורודף שלום
אהרון הוא דמות אהובה ומיוחדת מאוד. כל כך מיוחדת עד כדי כך שמסופר כי כשהלך לעולמו נסתלקו ענני הכבוד שליוו את עם ישראל במדבר (תענית ט', ע"א) ובני ישראל בכו והתאבלו עליו 30 יום (במדבר כ', כט').
אהרון היה הבן של עמרם ויוכבד ואח למרים הנביאה ומשה רבינו. בזמן שהותו של משה בחצר המלוכה המצרית וגלותו בין המדיינים, אהרן גדל עם משפחתו בקרב עם ישראל שהיו עבדים. לאחר שנים, משה חוזר ממדין למצרים, בשליחות ה' להוציא את עם ישראל ולהביאם אל ארץ הקודש. אהרון, האח הבכור במשפחת לוי, שמח על כך שמשה נבחר להנהיג את עם ישראל ולהוציא אותם מעבדות לחירות: "וראך ושמח בליבו" (שמות ד' יד').
כשמשה הצנוע והעניו אומר לה':" בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" (שמות ד', י') והיאך אדבר אל פרעה? ה' מרגיע את משה ואומר לו שאהרון אחיו הוא יהיה לו לפה (שמות ד' יד'-טז'), ואכן אהרון מלווה את משה, ויוצא ובא ביחד עמו לפני פרעה (שמות ד', יד'; שמות ז' א') בתביעה לשחרר את העם. ובנוסף אהרון הוא זה שביצע את שלש המכות הראשונות: דם, צפרדע, כינים (שמות ז'- ח').
התחתן עם אלישבע בת עמינדב, אחות של נחשון בן עמינדב (שמות ו' פסוק כג'), והיו להם ארבעה בנים. ביום בו קיבל אהרון את הכהונה, נשרפו נדב ואביהו, שני בניו הבכורים, לא עלינו, כי הדליקו 'אש זרה'. תגובת אהרון לאירוע קשה זה היתה: 'וידום אהרון' (ויקרא י' פסוקים א'-ג'). אהרון נאלם דום ולא דיבר. מדוע ומהי משמעות השתיקה על כך פרשנויות רבות, אך אומרים חכמנו ז"ל, ששתיקה זו מהווה קבלת דין וייסורים במדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר.
אישיותו של אהרון הכהן כפי שהיא עולה ממדרשי חז"ל מרגשת ומופלאה. הערך המזוהה עימו ביותר הוא "רדיפת השלום", הוא נשא את שמות בני ישראל על ליבו לא רק במובן הפיזי ("ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על ליבו" (שמות כ"ח, כ"ט)) אלא במובן המטאפורי המלא. הייתה לו דאגה אמיתית ברמה הפרטנית לעם ישראל, הוא התעניין והיה רגיש למצוקות היומיומיות של אנשים, סכסוכים אישיים ובעיות משפחתיות. כך, כאדם היחיד שנבחר להיכנס לקודש הקודשים כמשכין שלום בין הקב"ה לעמו, כך הייתה לו היכולת לתווך ולהשכין שלום בין אדם לחברו.
אהרון לא נכנס אל ארץ ישראל ונפטר בהר ההר על גבול ארץ אדום (שמות כ', פסוק כג')
שנזכה גם אנו להיות כפי שאמר עליו הלל הזקן "מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"( מסכת אבות ).
יוצרת המדור מוריה זלצר וולשטין, דוקטורנטית לתקשורת מומחית לרשתות חברתיות
*התמונה אינה של אהרון הכהן אלא מבוססת על אילוסטרציה של הכהן הגדול – © מכון המקדש
