אנו נמצאים בעיצומה של מערכה מורכבת, בה מצד אחד מתנהלת לחימה קשה ומצד שני העורף אמור להמשיך בשגרה. האנרגיה הנדרשת מכל אחד לביצוע הפעולות הרגילות והפשוטות גדולה בהרבה מהרגיל. כך כולם וכך גם הרבנים. אין ספק שתקופה זו דורשת כוחות מיוחדים ומעמידה את הרב בפני אתגר אישי וקהילתי גדול.
חוויית המלחמה שונה מקהילה לקהילה בהתאם למיקומה ואיפיוניה. עם זאת בכל הקהילות נדרשת היערכות מיוחדת המותאמת למצב. הקהילה מהווה מוקד השתייכות וסיוע משמעותי ביותר. קהילה המשדרת רגישות ויציבות מעצימה את חבריה ומאפשרת חוסן והתמודדות טובים יותר. פעילות משותפת חברתית או התנדבותית מחזקת את תחושת ה'ביחד' ומקלה על ההתמודדות. חשוב לנצל ולשכלל את המשאבים הקהילתיים על ידי הפעלת ועדות, צח"י וכד'.
המשימות האופייניות בהן חשוב לעסוק הן: ליווי משפחות מגוייסים, איתור משפחות שעולים בהן קשיים אחרים, בניית תוכניות מותאמות לגילאים השונים: תפילות, שיחות, עצרות הזדהות, פעולות התנדבות ועוד.
דרכי ההתמודדות עם המתח שונות בין אדם לאדם ובין משפחה למשפחה. ברמה הקהילתית חשוב לתת לגיטימציה לכל אחד להתמודד בדרכו בלי שהסביבה תשפוט אותו. יש שזקוקים לתחושת שליטה על ידי התעדכנות מתמדת, יש שחייבים לפעול, להתנדב או כל פעולה אחרת ויש שזקוקים להתנתק לצאת לחופשה וכד'. משפט כמו: 'בימים כאלו אתם יוצאים לחופשה?' עלול להיות הרסני. חייבים להתאמץ ליצור מרחב קהילתי בו כל אחד יכול להתמודד בדרך המתאימה לו. הרגישויות של כולם בימים אלו גבוהות וסביבה תומכת ומכילה יכולה להקל ולמנוע עימותים.
בצד התפקיד המערכתי חשוב שהרב יהיה ערני לקשיים ברמה הפרטנית ויתייחס אליהם. תקופה כזו יוצרת קשיים חדשים ומעצימה לעיתים קשיים קיימים. חשוב להתייחס אליהם ולהפנות במקרה הצורך לטיפול מקצועי.
בשורות טובות
תמי סמט
מנהלת מכון באר אמונה
