רגישותו האין-סופית של הרב עובדיה יוסף זצ"ל לכאבם של הבריות, תוך סלילת דרכי פתרון מופלאות למצוקתם, הופכת את תורתו לנצחית, אמיצה ואת שיטת הפסיקה שלו לסמל של אהבת כל אדם בישראל. הרב בני לאו נפרד
הקליפות העוטפות את חיינו מקשות על רוב בני האדם לגלות את הגרעין הפנימי המהווה את מהות הפרי. העיסוק בקליפות משאיר ידיים מוכתמות וטעם רע בפה, כשלמתיקות הפרי כמעט ולא זוכים.
לפני כחמש עשרה שנה זכיתי להיכנס לעולמו הפנימי של הרב עובדיה יוסף. עולמו הפנימי נמצא בחדר עטוף בספרים, בשולחן, כסא ומנורה. עולמו הפנימי קרוץ מתורתם של גדולי ישראל בכל הדורות ובכל הארצות. עולמו הפנימי מסוגנן בשפה ברורה ובנעימה, ברגישות אין קץ לכאבם של הבריות ובכוח מופלא של סלילת דרכי פתרון למצוקתם.
ראיתי אותו בשיא כוחו ותפארתו. ראיתי מאות אנשים נכנסים לחדרו. קראתי מאות מכתבים שהריצו אליו מארבע כנפות תבל. שמעתי אותו מנהל משא ומתן של תורה עם גדולי ישראל. לשונו נקיה ומרהיבה ביופיה, חוכמתו חובקת עולמות, תבונתו חודרת לתהומות. איש אשר רוח בו.
נחשפתי גם לקליפות המרות כלענה. הרב עובדיה יוסף הפוליטי התנהל בשפה אחרת ובאורח אחר לחלוטין מזה התורני. בשפת שוק פוגענית, מידור עדתי וחשבונאות קנאית.
כעת נדם קולו, על כל גווניו.
דרכן של קליפות להתפוגג ברוח. כמו מוץ העוטף את החיטה, כך תסתלק מן העולם כל "משנתו הפוליטית" של הרב עובדיה. מפלגות באות ומפלגות הולכות, אך התורה תורת נצח. גם העלבונות שספגו אנשים יקרים מפיו של הרב עובדיה, יישכחו מן העולם. תורתו, תורת חיים, תשאר לאורך ימים ושנים בארון הספרים של כל לומדי התורה.
כל רבני ישראל, על כל מפלגותיהם ודעותיהם, נזקקים לתורתו דבר יום ביומו, ובכללם גם רבני הציונות הדתית. למרות כל העלבונות וכינויי הגנאי, ידעו כולם כי בגרעין פנימה ישנה תורת אמת ותורת חיים, ומכאן שהחפץ בחיי עולם יתגבר על הכעס והעלבון ויתחבר למתיקותה של התורה.
כוחו העיקרי של הרב עובדיה יוסף בפסיקותיו הוא "כוח דהיתירא". המעיין בתשובותיו, מראשית דרכו בהלכה ועד עתה, ימצא מאות פעמים בהם הלך בכוח זה. מי שרגיל בתשובות הלכתיות של העת החדשה מכיר את המילים "והמחמיר – תבוא עליו ברכה". לעומת זאת, המעיין בכתביו של הרב עובדיה, ימצא שבדרך כלל הוא מתיר ללא חשש. גם בסוגיות בהן התעמת הציבור הישראלי – ציוני עם המימסד הליטאי – חרדי, היה הרב עובדיה מראשי הלוחמים למען כוח ההיתר. כך במאבקו למען היתר המכירה, כך במאבקו למען הגיור (בשנות השבעים) וכך במאבקו למען מערכות כשרות שאינן מחמירות. בכל אלה ראה למול עיניו את האנשים המתקשים לשמור על ההלכה ולכן חיפש כל דרך להקל ולחבר את עם ישראל לאביהם שבשמים. היתר המכירה הוא אחד הדוגמאות הבולטות למאבקו הישר של הרב. מנהיגי הליטאים ביקשו כמה וכמה פעמים מהרב עובדיה שיפסיק את הוראת ההיתר. תגובתו תמיד הייתה שלילית: "מאחר ורובו של הישוב בארץ אינם חרדים ואם לא יעשו בשבילם את ההיתר יכשלו ח"ו באיסורים לפיכך גם היום צריכים להסתמך על ההיתר, וכמו שכתב הגאון מקוטנא 'שעל ידי פחזותם של הרבנים האשכנזים יצאה מכשלה גדולה'…והרי ישראל ערבים זה לזה".
נוכל להתפלל שמורשתו של הרב עובדיה תתעצם סביב האחריות שנטל על עצמו בעשרות שנות פסיקה, מתוך מחשבה על כל אחד בישראל ומתוך מגמה של "ערבים זה לזה". נמחל על העלבון הקליפתי של כל אחד מאיתנו כיחידים ושל הציונות הדתית כקולקטיב, ונאחד את השורות באהבת תורה ובאהבת ישראל המקרבת כל אחד ואחת למורשת אבות ואמהות.
הרב בני לאו הוא רב קהילת רמב"ן בירושלים וחוקר שיטת פסיקתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
