לאחר הכנסת האורחים המכובדת לה זכו המלאכים באוהלם של אברהם ושרה, ממשיכים שניים מהם לסדום. לתחנה הראשונה הם הגיעו כדי לרפא את אברהם לאחר ברית המילה ולבשר על הולדת יצחק. לתחנתם השניה, מגיעים הם לביצוע משימה פחות משמחת, החרבת הערים באזור.
כל נסיונותיו של אברהם לשכנע את הבורא, למצוא אנשים טובים שבזכותם ינצלו סדום ועמורה, כשלו.
מה היה חטאם הגדול של אנשי סדום ועמורה שהביא להשמדתם?
מה גרם להפיכת איזור פורה ופורח, כפי שזיהה לוט ובחר להשתכן שם, כפי שנאמר
"וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר(יג, י), למצב של "וה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם. וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה"(יט, כד-כה) ???
בעיה של קמצנות וצרות עין, שהגיע לרמות מזעזעות. איך הגיעו לכך?
המדרש מגלה לנו מהיכן צמחה תפיסת עולמם המעוותת. את הפסוק בספר קהלת, "מקום המשפט שמה הרשע", חכמים דורשים על סדום:
"… מקום שנעשתה בהן מידת הדין בסדומיים…שמה הרשע, שם וה' המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש וגו' (יט, כד). ורוח הקודש צווחת ואומרת מקום הצדק שמה הרשע, מקום שצדקתים וכתבתי בארצם "ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש. מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו" (איוב כח, ה – ו).
אמרו כשהיה אחד מהן הולך אצל הגנן ואמר לו תן לי באיסר(שם מטבע) ירק, כשהוא נותן לו והיה משכשכו מוצא בעפרו זהב, לקיים מה שנאמר ועפרות זהב לו, שמה הרשע, שם אמרו נעמד ונשכח את הרגל מבינותינו, יד עני ואביון לא החזיקה (יחזקאל טז, מט)". (מדרש ויקרא רבה, פרשה ד).
מתיאור סדום בפסוקים ובמדרש, מצטיירת תמונה של מקום פסטורלי, עשיר במחצבים, פורח, גן עדן עלי אדמות. תושבי המקום, שזיהו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו, חשבו איך יוכלו לשמור אותו לעצמם ומחשש שעוברי אורח עלולים לבזבז ולקחת מהם את השפע שקיים בטבע באזורם. חוקקו את חוקי סדום, האוסרים על הכנסת אורחים, "כך התנו אנשי סדום ביניהם אמרו כל אכסניא(=אורח) שהוא בא לכאן יהו בועלים אותו ונוטלים את ממונו אפילו אותו שכתוב בו"(בראשית רבה פרשה נ). סיפורים רבים מסופרים על רשעות אנשי סדום.
לוט שגדל בביתו של אברהם אבינו, שם למד מהי הכנסת אורחים, מארח את המלאכים בביתו. אך עוד לפני שהספיקו להכנס ללינת לילה "טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה. וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם(=משכב זכר)".
לוט בנסותו להגן על אורחיו, מציע להם הצעה מטורפת : "הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי(יט, ז-ח). כלומר, אל תפגעו באורחי, אך לבנותי רשאים אתם לעולל ככל העולה על רוחכם ויצרכם המושחתים.
דומה שכעת הרבה יותר מובן מדוע אין הצדקה לקיומו של מקום שכזה. נראה שסמיכות הפרשיות מבליטה את ההנגדה, בין החסד והטוב האין סופי השופעים באוהלם של אברהם ושרה, לבין בביתו של לוט בסדום.
האם הפרשה רוצה למסור לנו מסר, שבמקום בו אדם ספון בביתו, דואג לקיומו הכלכלי ולעתידו הפרטי ולשם כך "לא רואה אף אחד" , וודאי שאינו עוזר לזולת. עלולה להיות הידרדרות מוסרית בכל התחומים בגזל ממון, בעריות, ואף בנטילת חייו של מי שמפריע לי?! הרי בסך הכל "רציתי לחזור הביתה בשלום"! כמה פעמים שומעים אנו את הקריאות "חיה ותן לחיות" ? אולי הגיע הזמן לשדרג את הסיסמה ולקרוא "חייה ועזור גם לאחרים לחיות"?!
"מעשה אבות סימן לבנים" אמרו קדמונינו. שמא יש פה כמה סימנים מעוררי מחשבה על התנהלות חיינו.
הרב יגאל ינאי-ראש המכינה הישיבתית הקדם צבאית בערד
