התמכרות לאלכוהול היא רק ביטוי אחד לצורך של אנשים לברוח מהתמודדות עם המציאות. התוצאות הן תמיד הרות אסון והכל רמוז בפרשיות השבוע. שיחה עם הרב איתן אקשטיין, מנכ"ל "רטורנו" -מרכז למניעה וטיפול בהתמכרויות, על הסיכון, סיכוי ומניעה
את השיחה ביננו קבענו, אני והרב איתן אקשטיין, לשעה עשר בערב. הוא בקש לדחות לעשר וחצי וכשהתקשרתי, בסופו של דבר, בעשרה לאחת עשרה על הקו עדיין היה צליל של שיחה ממתינה. הוא חזר כעבור מספר דקות והתנצל. אבא מתוסכל התקשר אליו עם סיפור, עוד סיפור, על בן, בחור ישיבה, שלא יוצא מהחדר ימים שלמים מרותק למחשב. ההורים המתוסכלים איימו לנתק את החשמל, אבל אז הבחור איים בהתאבדות.
"אני מקבל בערך 30 שיחות כאלה בחודש", מספר הרב אקשטיין. "כולם מספרים, פחות או יותר, את אותו הסיפור. ילד שמכור למשהו, לא משנה אם זה אינטרנט, פורנוגרפיה, אלכוהול או סמים, וההורים לא מסוגלים לעשות כלום. חסרי אונים לחלוטין מול העניין".
הרב איתן אקשטיין, המנכ"ל והמייסד של "רטורנו"- מרכז פסיכו-חינוכי למניעה וטיפול בהתמכרויות, הפך במהלך השנים לאחת הכתובות העיקריות בציבור הדתי לטיפול בנושאי התמכרויות וגמילה. ב"רטורנו" פועלות קהילות של צעירים ומבוגרים הנמצאים בשלבים שונים של טיפול. רובם מהציבור הדתי והחרדי.
"בתחום ההתמכרויות אין כל חדש תחת השמש", הוא אומר. "לכל דור ההתמכרויות שלו, וכך גם לדור שלנו. את האלכוהול באופן ספציפי, אנו מכירים כבר מימי בריאת העולם. חטא עץ הדעת, לדעת אחת השיטות, היה גפן. הפעם השניה שאנו נתקלים בו היא בפרשת השבוע שלנו, אצל נח, ועל הפעם השלישית נקרא בעוד שבועיים אצל לוט. אני נוהג לומר להורים את דבריו של הרש"ר הירש שסיפורי התורה הם לא מעשיות, אלא ראי הקורא לנו לבחון בעדו את המציאות העכשווית. החטא בגן עדן למשל הוא מקרה קלאסי של פיתוי. אצל נח ולוט, לעומת זאת, כבר מדובר בבריחה והתמכרות.
מאיפה באה החלוקה הזאת?
"פיתוי הוא סתם יצר הרע, מהסוג שלכולנו יש. הנחש בא ומפתה את חוה, וכך גם האלכוהול או הסמים באים ומפתים את האדם בשלב מסויים בחיים. לאורך החיים הפיתויים מתחלפים. אז כשאתה בן 16 זו סיגריה וכשאתה בן 46 זה קניות. זה בכלל לא משנה. ההבדל בין פיתוי להתמכרות הוא שלפיתוי אפשר תמיד לומר "לא". הפיתוי מעמיד בפניך בחירה. כשה"בחירה" הופכת ל"בריחה" נוצרת התמכרות, וזה מה שקרה אצל נח ולוט. נח יצא מהתיבה אל ריק קיומי. כל עוד המבול לא הגיע, היה לו ייעוד להזהיר את בני דורו. גם בזמן המבול היתה לו שליחות, אולם ברגע שהכל הסתיים, הייעוד והמשמעות התפוגגו. מבחינתו אין יותר למה לחכות, אז הוא מחפש מפלט. אנחנו מכירים את זה מאנשים שחווים שינוי טראומטי בחיים: פיטורין, אובדן של ילד או בן זוג, פרישה לגימלאות. פתאום אין אופק לשאוף אליו, אז בורחים. גם לוט בורח. הוא בורח מאחריות, מאשתו שמתה, מהטעויות שעשה ובעיקר מעצמו. הוא אבד את הכל והוא רוצה בעיקר לשכוח. לכן הוא חייב את האלכוהול, את האינטרנט או כל חומר אחר שיעניק לו מפלט מהמציאות ומההתמודדות. במילים אחרות: התמכרות היא טיפול שאדם נותן לעצמו כדי להתמודד עם כאב".
אתה מסכים עם הקביעה שבדורנו האלכוהול הפך למגיפה
"תרבות של שתייה הייתה מאז ומעולם. ההבדל היחיד בין פעם להיום הוא בזמינות ובשיווק של העניין. ככל שהפיתוי זמין יותר, כך גוברת ההיענות אליו, ואלכוהול הוא פיתוי בדיוק כמו אוכל, קניות או פרונוגרפיה. לא ניתן לפתור את בעיית ההתמכרות לאלכוהול באמצעות חקיקה, מיגור או מניעה. אנשים בורחים לאלכוהול כי הוא מספק להם מפלט מכאב. קח מהם את זה והם יאמצו תחליף, לעתים גרוע בהרבה".
אז מה כן אפשר לעשות כדי למנוע מצבים של פיתוי?
"זו שאלה שאני פחות מתעסק בה מאחר והיא שייכת יותר לשדה המנעתי –חינוכי ופחות לתחום הטיפולי שאני בא ממנו. יחד עם זאת, אין ספק שלאבדן הסמכות בדורנו יש תרומה מכרעת למצב הקיים. כיום הורים ומורים חושבים שתפקידם הוא להיות חברים של הילדים, ולא המכוונים. עיקר הביקורת בדברי היא כלפי ההורים, שבחלק ניכר מהמקרים ממשיכים בעצמם להתנהג כמו ילדים".
ובכל זאת ישנם פתרונות שניתן להציע?
"אני לא מאמין שאפשר למנוע את שלב הפיתוי. הורים רבים בוכים אצלי במשרד ושואלים איך קרה שאחרי שהם בחרו את השכונה הכי טובה ואת הישיבה הכי תורנית, הבן שלהם הגיע להתמכרות. לכאורה הם נקטו בכל הצעדים המנעתיים המתבקשים… אז אין לאף אחד תעודת אחריות, אבל אני בהחלט חושב שניתן לחסן בפני תופעות שכאלה. חיסון לא מבטיח 100% הגנה, אבל הוא מאפשר לנוגדנים להתפתח. החיסון שאני מדבר עליו נובע משלושה רכיבים: הקשבה, הכלה וחיבוק. אנחנו חיים בעולם שבו אין להורים זמן וסבלנות להקשיב לילדים שלהם. אני לא מדבר אפילו על 'זמן איכות', אלא על מנימום של שבתות וחגים. לייחד זמן לילדים ולהקשיב להם באמת. החלק השני, הכלה, פירושו להיות מסוגל לקבל מהם כל דבר, כל דיבור, קשה ככל שיהיה. החלק האחרון, החיבוק, נוגע למגע הפיסי שהוא חשוב מעין כמוהו. זה צורך שטבוע בנו בני האדם. אם את החיבוק הילדים לא יקבלו בבית, הם יחפשו אותו ברחוב. אלו שלושה דברים פשוטים לכאורה, אבל הם יכולים להציל להורים ולילדים את החיים."
