דפוסי הטקסים הקשורים בלידתה של בת לא נתגבשו או התקבעו מעולם, כך שדווקא כאן יש אפשרות יוצאת דופן להוסיף טקסטים ולהפגין יצירתיות שתהפוך את הטקס שלכם לאישי.
1. טקס נטיעת עץ
כפי שכבר הוזכר במאמר הפתיחה, מנהג עתיק ויפה מימי התלמוד הוא לטעת עץ על לידתה של בת וכן על לידתו של בן. בגמרא במסכת גיטין מסופר שהיו נוהגים בעיר ביתרלשתול עץ ארז כל אימת שנולד תינוק, ועץ אורן כשהייתה נולדת תינוקת. כאשר היו שני בני זוג נישאים זה עם זה היו קוצצים את העצים הללו, ועושים מהם חופה. אין אזכור האומר מתי בדיוק מקיימים את הטקס, וכל אחד יכול לנהוג כפי שהוא מוצא לנכון.
2. מובאות, פסוקים ותכנים
התנ"ך והמדרש מלא בסיפורים, פסוקים ודמויות נשיות שניתן להביא ולהכניס לתוך טקס של "שמחת בת". אם אתם עורכים סעודה או מסיבה ניתן בהחלט לשלב בה דברים שיעסקו בדמויות כמו ארבע האמהות, מרים הנביאה ,דבורה השופטת, חנה אם שמואל, אביגיל, חולדה הנביאה, אסתר המלכה, ברוריה אשת ר' מאיר וכיוצא באלה.
עדות המזרח נוהגים בעת קריאת שם לבת לקרוא פסוקים משיר השירים או תהילים עם אותיות השם הנבחר.
3. טקס קידוש הלבנה
טקס קידוש לבנה קושר בין נשיות וראש חודש וזאת בשל הדמיון שבין המחזוריות של התחדשות הלבנה בטבע ובין טבע האישה ומחזור הפיריון שלה. בדרך כלל נערך טקס קידוש הלבנה בשבוע הראשון שלאחר תחילת החודש העברי. אם מועד הלידה היה בסמיכות לתחילתו או לסופו של חודש, אפשר בהחלט לחשוב על לשלב את קידוש הלבנה בטקס אותו אתם עורכים וכך לחבר בין שני הדברים.
