תרמו לצהר

עושים סדר באי-סדר

מאת ד"ר דניאל גוטליב

"אחרי החגים יתחדש הכל", אומר השיר ואין ספק שהחגים טומנים בחובם הרבה דברים חיוביים כמו התחדשות ומשפחתיות. יחד עם זאת, יאמרו לכם לא מעט אנשים כי עבורם האיחוד הארוך של החגים הוא דווקא סוג של עינוי דביק.  

רבים תוהים מדוע זה כך; הרי לכאורה חגים אמורים להיות תקופה שמחה ובוודאי שלא נקודת משבר. לפני שנענה על השאלה חובה להדגיש את הדבר הבא: החגים אכן לא גורמים למתיחות ולמשברים במשפחה. חגים יכולים אולי להבליט את העובדה שישנם מתיחויות או משברים, אבל לא הם שיוצרים אותם. כשמדובר במשפחות שיש בתוכם סוג של מתיחות, ליל הסדר וההתכנסות הכפויה שהוא טומן בחובו,  עלולים להבליט עוינות ולהפוך את החג לזוועה.

לא מעט חגים מסתיים בגירושין. לעיתים מדובר בנתק משפחתי, מריבות בין אחים, עלבונות ולפעמים אפילו תגרות ידיים. בחו"ל התופעה מוכרת כבר כמה וכמה שנים. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בארצות הברית מראים בבירור כי עקומת המתח צומחת ועולה במריבות זוגיות ומשפחתיות בתקופת ארוחות חג המולד, חג ההודיה וסעודת ערב ראש השנה. עדות נוספת לכך הם מדפים שלמים בחנויות הספרים עמוסים בספרים עם עצות, טיפים וכלים שיסייעו  לכם לעבור את החגים בשלום.

האם אפשר להימנע מסצנות לא נעימות שכאלה? האם עדיף למשפחה מסוכסכת לוותר על התכנסות נפיצה ועל ארוחת החג או שישנם טיפים ועצות שאפשר ליישם לפני שמרימים ידיים?

התשובה היא שלא רק שניתן למנוע מריבות, אלא שמחשבה מקדימה לא תכניס אותנו לפינות שאליהן אנו לא מעוניינים להיכנס. דרך אחת היא לחשוב מבעוד מועד כיצד מתחילים רוב המריבות. חלק גדול מהמריבות הקשורות בפסח מתחילות בשאלה "איפה נהיה בערב החג". הנקודה הקריטית הזאת, הופכת מידי שנה אצל לא מעט זוגות לסיוט של ממש. מפגש משפחתי שמתחיל מויכוח שכזה, למעשה נמצא בנקודת  התפרצות עוד לפני שהוא החל. מכאן והלאה מספיקה הערה אחת על "המתנה העלובה שאימא שלך קנתה", או  "איך אתה מדבר אלי בנוכחות המשפחה שלי" או על "איך אחותך מעיזה לדבר אלי בצורה כזו?" בכדי לפוצץ את הערב לכולם. לא חסרות הערות אישיות בתחום של אוכל, לבוש ("עלית במשקל?"), התנהגות הילדים, קריירה, כסף, קניות, בישולים וכדומה בשביל לתת ל'אווירה המשפחתית החמה' משמעות אחרת לגמרי. למרות הקושי, זה הזמן לגלות סבלנות , יכולות ויתור ואורך רוח. אלו יתבררו מהר מאוד כמשתלמים.

גורם נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת היא התקופה שלפני החגים. מדובר בתקופה מאוד לחוצה בעבודה, וכשמדובר בפסח ישנו גם הלחץ של הניקיונות וההכנות בבית. הרצון לסיים כמה שיותר בכמה שפחות זמן, יוצר בלא מעט בתים תחושה של מרוץ סוסים שלעיתים כרוך גם בהיעדרויות תכופות מהבית. ההיעדרויות והלחץ יוצרים אווירה שליליים, שמשום מה יש כאלה החושבים כי שולחן החג הוא הזמן והמקום לטפל בהם, מה שמעיד שכדאי לפצות על מה שהחסרנו ולעשות את זה בזמן, אחרת אנחנו עלולים לשלם על כך ביוקר. תכנון נכון של מטלות תוך ויתור על מה שפחות נחוץ לטובת יותר זמן פנוי והגעה שפויה לליל הסדר הוא המתכון המומלץ.

דבר נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא שחגים מעצם טבעם הם מעוררים חזקים של נוסטלגיה, מסורות וזיכרונות מבית אבא. כל אחד אוהב לעשות את הדברים כמו שהוא זוכר וכמו שהוא רגיל ולפעמים זה מקור להתנגשויות. הדבר בולט בעיקר בפסח שבו באים לידי ביטוי הבדלים במנהגים, בנוסחים, בשירים וכו'. חבל על הזמן והמאמץ שכרוכים במריבות על הנקודות הללו. ברוב המקרים לא ניתן לשנות מנהגים וגם לא את דעתו של הנוהג. מי שיתעקש עתיד לגלות כי מדובר במתכון בטוח למריבות  שלא יובילו לשום מקום.

ספק אם תוכלו לפתור את כל הבעיות המשפחתיות שלכם בליל הסדר. ספק עוד יותר גדול אם זה בכלל הזמן המתאים. על כל פנים, אימוץ ולו רק של חלק מהעצות שהובאו כאן, יוכל להגדיל את הסיכויים שלכם לעבור לפחות את ליל הסדר בשלום.