המצווה העיקרית בליל הסדר היא "והגדת לבנך ביום ההוא" (שמות יג') . מסביב לשולחן המשפחה נערך מפגש יחודי שחלקיו השונים מבטאים את סדר היום של המשפחה: ישיבה משותפת של כל חלקי המשפחה, בירור וליבון ערכי הכולל שאלות ותשובות, סעודה, שירה ושמחה. הלילה הזה אמור להקרין על כל לילות השנה. הסעודה הזו מהווה דגם לניהול החיים המשפחתיים. אולם, לא לכל אחד הכשרון לספר ולהעביר לדורות הבאים את העקרונות החינוכיים המרכזיים הנגזרים מיציאתמצרים.ההגדה של פסח, מנהגי ליל הסדר, צורת האמירה, ובכלל- כל אירועי הלילה הזה, מכוונים באופן כזה שכל אחד יוכל להעביר לילדיו את המסר המרכזי.
1. הכלל של כל הכללים:חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא עתה ממצרים. (לשון הרמב"ם) אין להראות כמי שלא נהנה מהתפקיד שהוטל עליו, כמי שמחכה מתי תסתיים ההגדה ותגיע הארוחה. בני הבית יראו עצמם שותפים רק אם תקרין מה רבה הזדהותך עם מנהגי ליל הסדר.
2. ההורים כגורם מרכזי בליל הסדר: המסר המרכזי הוא"והגדת לבנך". ההורים הם הגורמים המרכזיים בהעברת המסרים המרכזיים בחייו של הילד והנער המתבגר. לא הגננות, המורים, מדריכים ורבנים מהווים את הגורם המרכזי בעיצוב אישיותו של הילד. כל אלה מסייעים להורים במלאכת הקודש. אבל העיקר מוטל על ההורים. חשיבותו של ליל הסדר היא דווקא על רקע סיבוכי התקופה. אנו, ההורים שקועים עמוק בעמלנו, בפיתוח הקריירה ובהתקדמות אישית. לא תמיד אנו שומרים על האיזון בין משפחתיות לעצמיות. לילהסדר מדגיש מחדש את האחריות החינוכית, את חובת ההידברות שבין הורים לילדים."והגדת לבנך ביום ההוא".
3. המחשה: בגמרא מופיעה הדגשה ביחס לעיתוי המדויק בו יש לספר את סיפור יציאת מצרים: "יכול מראש חודש? תלמוד לומר ביום ההוא… אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך" עיקר הסיפור הוא בשעה שהילד רואה את המצה ואת המרור, יכול לטעום מהם ולהרגיש את המשמעות האמיתית של ליל הסדר. לפיכך נאמר שבשעה שאומר "מצה זו", "מרור זה" יצביע באצבעו על המצה והמרור. גם זו דרך להמחיש ולשתף את הילדים.הורים ומחנכים רבים עוסקים בהגברת הצורך בחוויה רוחנית. כיצד "להחיות" את הלימוד? כיצד להפוך אותו למוחשי? הנה, ליל הסדר זרוע במגוון רחב של אמצעים שנועדו להעמיק את החוויה ואת ההזדהות בקרב כולנו. יש בכך גם אלמנט של התנסות. לא מדברים "על" מצה, "על" חמץ וכו' אלא רואים "את" המצה" ומשתתפים בפועל בביעור החמץ. לכן- השתדלו לתת דוגמאות רבות ככל האפשר, לשתף את ילדיך במהלך הסדר בקריאת ההגדה."והגדת לבנך ביוםההוא".
4. כנגד ארבעה בנים: ההגדה מדגישה שעל האב להתייחס לכל סוגי הילדים. גם לרשע, למי שכביכול מורד במסורת אבות, מקום מסביב לשולחן הסדר. תן גם לו לשאול. התייחס לשאלותיו ברצינות, בנימוס ובכובד ראש גם אם נראה כמתריס.
5. שואליןו דורשין: המבנה של ההגדה מאפשר שיח רציף מסביב לשאלות היסוד של המאמין: גלות וגאולה, שכר ועונש, בחירה, ארץישראל ומהותה, נס וטבע, ועוד. ביכולתנו לנצל את ליל הסדר לתחילתו של בירור רעיוני מקיף מסביב לשאלות היסוד שלנו. אבל, הבירור יהיה משמעותי רק אם הבן ישאל, היינו רק אם השיח יהיה דו – סטרי, משותף. "כמו שלא תערב האכילה ללא רעבון, כן לא תערב התשובה בלי הפלגת השאלה" (המגיד מדובנא). בליל הסדר אנו מעלים את כל השאלות מסביב לשולחן המשפחתי בכדי להבהיר לילדינו שמותר, חשוב ורצוי לשאול את כל השאלות. אנו פתוחים ונכונים לבירור הדדי של שאלות האמונה שמטרידים את כולנו. הרש"ר הירש הדגיש את היתרון העצום של גישה חינוכית זו: עדיף שילדינו ישאלואת שאלותיהם בבית מאשר ברחוב….
6. לפי דעתו של בן אביו מלמדו:התאם את שאלותיך לרמת כל הילדים והנוכחים מסביב לשולחן הסדר. השתדל לשתף את כל הילדים תוך מתן תשומת לב לכל אחד מהם.
7. קליות ואגוזים לתינוקות:מי לא אוהב צ'ופרים? הכן מלאי של פרסים לליל הסדר. מומלץ לחלק פרסים (קטנים!) על כל הברקה או תשובה נכונה. שים לב! בחר בפרסים שאין בהם איסור מוקצה או בממתקים שאינם חלביים. אז מה כן? א. לא חסר!!! ב. עצה: הכן כרטיסים עליהם שמות של פרסים: ספרים, תכנות מחשב. אם הנך רוצה להרבות בפרסים: עיפרון, לורדים, מחק מפיץ ריח, מחדד מיוחד, וכן הלאה. על כל תשובה נכונה תן כרטיס. בחול המועד יוכל הילד לפרוע את חובותיך במרכז הקניות הקרוב.
8. וצריך לעשות שינויים:הרמב"ם מדגיש: "וצריך לעשות שינויים בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות".זכור: הילד הואה שואל! תפקידו של עורך הסדר לכוון את הילד לשאול את השאלות הנכונות. השינויים הם כדי לעורר את הילד לשאול שאלות. דוגמא: הסבה – האם כך אנו סועדים כל הארוחות. מומלץ לשחק במשחק "מה נשתנה" כללי המשחק הם שכל אחד מבני הבית צריך לפתוח במילים "מה נשתנה" תוך שהוא מציג את השינוי הבולט לטעמו. דוגמא: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות…. הלילה הזה…."
9. "כדי שלא ישנו": ילדים עייפים לא משתפים פעולה! כדאי להקפיד לישון בצהרי ערב פסח. ההמלצה אינה מופנית רק לילדים. כבר ראיתי שגם מבוגרים נרדמים…ילדים רעבים לא יוכלו להתרכז כהלכה במהלך הסדר. יש לדאוג לכך!!! ברור שהדבר תלוי בגילאים השונים, באופי ובהרגלים המשפחתיים. מה שחשוב זה לתת את הדעת שהילדים יהיו רגועים ומוכנים.
10. קשר עין: כדאי שכל בני הבית ישבו בנוחות מירבית. דאגו לקשר עין ביניכם לבין כל השותפים לסדר. יתכן וחובת ההסבה לא מאפשרת בחלק מהבתים לקיים את הסדר בנוחות. שמא יש לקיים את חלקו הראשון בסלון, כשכולם מסובים בנחת והקערה במרכז החדר?
ועוד כמה הצעות:1
. שתף את בני הבית בהכנות לליל הסדר. כדאי שתחלק תפקידים מראש. אל תאמר: הכינו דבר תורה לסדר. זה כללי מדי. כדאי להיות מפורט ולהטיל משימות מפורטות: על איזה קטע? דבר תורה? חידות? אולי כדאי לכוון את הילדים להגדות מסוימות? בשניםהאחרונות יצאו לאור מספר הגדות המיועדות לתלמידים. בליל הסדר פעולות רבות, כ- 35 פעולות. חלק מהפעולות הן המצוות עצמן: 4 כוסות, אכילת מצה, אכילת מרור. פעולות אחרות קשורות למצוות סיפור יציאת מצרים בו שותפים כל בני המשפחה.כמה דוגמאות: ניתן להטיל על הילדים הקטנים להציג את הסימנים. במקום להכריז: קדש, ורחץ וכו', ניתן להכין חידה, רמז או הצגה המאפיינת את הסימן. חשוב לשתף את הילדים בהכנות לליל הסדר. יתר על כן, לחלק מהילדים ההכנות לפסח נקשרות רק לפעולת הנקיון… בשעה שאתם מסדריםאת קערת הסדר, מכינים את החרוסת, המרור ושאר סימני החג – שתפו את ילדיכם. כמו כן, כדאי לשתף את כל הנוכחים בקריאת ההגדה. אפשר לחלק את הקטעים מראש, אפשר להכין פתקים עם שם הקטע ולבקש להכין גם דבר תורה קצר ואפשר לחלק את הקטעים על פי סדר הישיבה.
2. כולנו מכירים את המנהג לקרוא חלק מההגדה בשבת הגדול. דומה בעיני שביסודהמנהג עומדת ההנחה שעלינו להתכונן לקראת ליל הסדר. אל תסמוך על דברי התורה שאמרת בשנה שעברה. יש הנוהגים לשבת כשלפניהם חמש- עשר-עשרים הגדות. תוך כדי הסדר הם דולים "וורטים" חביבים מההגדות השונות. על עורך הסדר להכין את מבנה הסדר, דברי התורה ומטרותיהן בטרם עת.
3. "ברכת הזמן" – חשוב לתכנן את הזמן נכון. למרבים לספר ביציאת מצרים חשוב להדגיש שאפיקומן נאכל עד חצות. אומנם יצאנו בחיפזון ממצרים, אבל עתה אנו בני חורין. תכנון נכון מותיר זמן גם לדברי תורה, גם לשירה וגם לארוחה מכובדת. לא חייבים לשאול את כל השאלות, לא חייבים לומר את כל דברי התורה, "שבענו והותרנו כדבר…"
4. רלוונטיות – לעםי שראל הסטוריה מלאה בסיפורי גלות וגאולה. חלק גדול מהאירועים השונים קשור גם בהיסטוריה המשפחתית של כולנו: יציאה משואה נוראית, עליה לארץ, מפגש עם אימי הגלות ועוד. "בכל דור ודור חייב אדם" – השתדלו לחבר גם את הסיפור המשפחתי שלכם לליל הסדר הלאומי שלנו.
