חידות פשוטות:
לכל אחד מאיתנו יש שתיים, אך פסח הוא אחד משלוש (רגל)
אמו מתחילה בע´, אביו בת´, והוא ארוחת הבוקר של מיצי (גדי)
מחלה אכילה (חזרת)
אחת מעשר, שבגלל הדילוג בה, התקבל השם הזה לחגנו ((מכת)בכורות)
הן לא קטנות, אבל שמן מזכיר את המילה, שלא תעלה בפסח על שולחנה של איזו עדה (קטניות)
השם לא נעים, ובו מכשירים הרבה כלים (הגעלה)
מאחד מהארבעה שעליהם דיברה התורה, הורידו את האמצע והוסיפו את גיל שרה בלדת יצחק (חמץ)
נוע, מוש, זוע, ובשניים כאלו נקנה כוכבו של אחד השירים באגדה (זוז)
קפד ראשו וזנבו:
(מ) "הסיכום לא _____ את השיעור", אמרה המורה כועסת, קפד ראשו – מה שכל המשפחה עכשיו לועסת.
(נ) היסוד החשוב ביותר לחיים הוא ________, קפד זנבו – מה שאבוי אם יימצא כאן.
(ת) אם לא תציית לו סופך לא יהיה נעים, קפד ראשו – משהו שלדעת רבים לא טעים.
(ת) האולימפיאדה היא ______ בין ארצות, קפד ראשו – שם נוסף לחג המצות.
(ה) "אל תצא בקור הזה, בחוץ _______ משתוללת", קפד זנבו – אותו חצו לפני שנים בתהלוכה צוהלת.
(מ) בכל בוקר הוא מתרחש בצבא, קפד ראשו – כינוי הלילה הזה שכולו מצווה.
(מ) מה ששומר על מוסריותם של אנשי העולם, קפד ראשו – הסימן שבו נאכל מה שתמיד נעלם.
(מ) הבית שלבנייתו מייחל העם, קפד ראשו – הראשון שבו יין נטעם.
(מ) אוכל ירושלמי שבכל מקום נמכר, קפד זנבו ובלבל אותיותיו – מה שלספור מתחילים מחר.
(ג) גובהן אינו עולה על גובהה של שידה, קפד ראשו – שלוש-עשרה מי ידע?
(א)חלק אחד מתוך שלושה בלילה זו ה____, קפד ראשו – זו שגרגירי החיטה שלה נשמרו משעת הקצירה.
(ת)מאכל שאפשר לשים בו הכל: צימוקים, יין, או אפילו לימון, קפד זנבו ובלבל אותיותיו – בכתיב חסר,
אחת מפעולות החשבון.
פירמידה:1) אוכל אבותינו במדבר.
2) איש רשע ואכזר.
3) מה שבבורסה נסחר.
4) תפקידו של משה, ושל מי שנבחר.
5) המקום בו הסבל לעולם לא נגמר.
6) הצער שלה, של מי שגורלה עליה לא שפר.
7) מי שתמיד יהיה ישר.
8) למשל: אפור כסף, או אפור עכבר.
9) לשם ילך התינוק שבגר.
חידות לילדים:
א – אותו צריך להחביא ומקבלים עליו מתנה.
א – ביד חזקה זו הדבר, והמטה? חפשו את התשובה.
ב – המקום שבו חגגו את ליל הסדר חכמים חמישה.
ג – ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של _____.
ד- מחמשת מיניו אפשר ליצור חמץ, שאסור באכילה.
ה – בה קוראים את כל הסיפור היציאה.
ה – כדי להודות לה´ בליל הסדר הוא נקרא.
ו – כוסו של אליהו הנביא היא כנגד זאת המילה.
ז – אצל האשכנזים גם היא חלק מהקערה.
ח – המאכל בו נטבל חלק נכבד מהארוחה.
ח – השיר שברוב המקרים מסיים את ההגדה.
ט – לזכרו אוכלים את החרוסת הטעימה.
י – מסמל את חציית המצה התיכונה.
כ – נטבל במי מלח כבר בהתחלה.
כ – את לשונו לא חרץ לעם סגולה.
ל – יש שניים כאלו (אחד נשבר), ומוזכרים הם בשירה.
מ – מהם שתה התורא, ואליהם נמשלה התורה.
נ – הוא האחרון, ומסמל שהכל בסדר ולהתראות בשנה הבאה.
ס – ההר שבו קרה מעמד הקדושה.
ס – כאלו יש שישה.
ע – מה שהיו סופרים במצווה שתמשיך יומיום עד לחג הבא.
פ – גם ממנה אסור לאכול במשך ימים שבעה.
צ – מתוך אחד מהשירים: אותם בתוך הים ה´ שִקע.
ק – לפני שנעשה, אסור לאכול אפילו מצה.
ר – למי שנתן סימנים במכות קראו ________.
ש – שמה הארמי של הזללנית שאכלה את הגדיא.
ת – אחד מהבנים, שבהחלט לא מאפיינת אותו העורמה.
ת – להם עושים עירוב כדי שבמקים מסויימים ניתן יהיה להכין אוכל מיום שישי לשבת המלכה.
