פעילותה של אסתר לטובתו של העם היהודי לא מוטלת בספק. בה בעת, צריך לזכור שאנו בוחנים את התוצאות ממבט היסטורי הגבוה כמעוף הציפור.
כיצד התייחסו היהודים אשר בשושן לאסתר ולפעילותה?
להערכתי הם נחלקו לכמה וכמה מפלגות. אין באפשרותי להעריך את אחוזי התמיכה בכל מפלגה ומפלגה אך נקל בעיני לתאר קוים לדמותן של הקבוצות השונות.
האחת ראתה באסתר דמות הזונחת את עמה, עוברת מחברת פליטים שקיומה בסכנה, לחצר המלך. יש לתאר שהיה מי שהשתמש בביטויים כגון: בגידה וכדו'.
המפלגה השניה ראתה באסתר דמות קלת דעת שחפצה בתפקיד המלכה מתוך קלות דעת. כל מעמד בחירת המלכה נתפס כתחרות יופי שהדיווחים עליה מילאו את מדורי האופנה ופרשנויות רבות על דמותן של המועמדות וחינן פירנס את מדורי הרכילות בכל העיתונים.
המפלגה השלישית, ראתה באסתר דמות שהקריבה מעצמה למען עם ישראל. בה בעת, המחיר אותו שילמה אסתר נראה מוגזם ולא מוצדק. היתכן לשעבד את הגוף והנפש לטובתו של רשע כאחשוורוש. זאת, מבלי לדון בשאלת איסור עריות ומעמדם ההלכתי של אסתר ומרדכי.
רק חברי המפלגה הרביעית ראו באסתר צדיקה גדולה המושיעה את עם ישראל.
תמיד הורגלנו להתייחס להעדרו של הקב"ה מהמגילה כביטוי לדרכי ההנהגה של העולם בתקופות רבות ומגוונות, ביניהן גם תקופת מגילת אסתר, היא תיאורה של תקופה בה ההנהגה האלוקית נסתרת מעיני כל. יש צורך "במגל" כדי לחתוך את קני הסוף המפתירים את "יה" ואת הקב"ה. מגל-יה זה מאפשר לגלות את ההסתר.
הסתרה זו, באה לידי ביטוי גם בהתייחסויות למנהיגים לא עוד הסתכלות חיצונית השופטת בני אדם ובעיקר מנהיגים בדפוסים של ראיה חיצונית שטחית אלא האזנה והקשבה לקול הפנימי של המציאות.
הפער העצום שבין התיאור דלעיל לבין תוכן הדברים המובא בשם אסתר לכל אורך המגילה –מדהים.
"אין אסתר מגדת עמה ומולדתה" –מדגיש את עקרון ההסתרה, היא לא נראית, היא לא מצטיירת כאידיאולוגית גדולה לעומת זאת הפסוק "לך כנוס את כל היהודים" –מציין את השייכות הגדולה, הפנימית לעם.
זאת ועוד, בדברה את אחשוורוש, היא טוענת "כי עמי ואני נמכרנו"…
אסתר שולחת את מרדכי להתפלל, בתפילה עומד האדם מול עצמו ומול אלוקיו, ומתכנס פנימה. אסתר דורשת התבוננות פנימית, אסתר דורשת מבט כולל ומקיף ולא רק מבט חיצוני.
תחילתה וסופה של שנה בחגי גאולה. בניסן –ראשון לחודשי השנה, ובאדר-אחרון החודשים. אנו פוגשים במוטיב גאולה.
בפסח –הנהגת ה' גלויה. ניסים גדולים מנחים את עם ישראל בדרכו ממצרים לארץ
הקודש.
בפורים –הנהגת ה' נסתרת. הניסים הגדולים נסתרים מעין כל והצלת כלל ישאל
בולטת לעין כל.
החושך הגדול, מתגלה כאור. "למנצח על איילת השחר – דרשוהו באסתר" (רש"י תהילים כב', א'.)
ובמדרש: "למי שהוא קופץ כאייל ומאיר לעולם בשעת חשיכה.
ואימתי הוא מאיר? בלילה!
אע"פ שהוא לילה, יש בו אורה, הלבנה והכוכבים והמזלות.
אימתי הוא חושך? –בעלות השחר.
והלבנה שוקעת והכוכבים נכנסין ואותה שעה הקב"ה מעלה את השחר מתוך החושך ומאיר לעולם" (ילקו"ש תהילים תרפ"ה).
איילת השחר, הראיה בשעות דמדומים של שחר, משמעותית יותר מהחושך, מהלילה. מסתבר שהיכולת לראות את האור המעורב בחושך קשה מחושך גמור מבט עמוק ומשמעותי –הוא הוא הקשה.
אולי מכאן, נרכוש כולנו כלים חדשים בהתבוננות על המציאות בכלל ועל מנהיגות בפרט.
מי שמתבונן על המציאות בעניים עמוקות, מגלה את האור –גם בעת חשיכה.
"אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך –ה' אור לי"
