לוח השנה היהודי נצבע בצבעים שונים, בד"כ מדובר על צבעים משמחים המייצגים חגים ושבתות אולם ב-6 מקרים נצבע הלוח גם בצבעים קודרים. בימי הצום. יוצא דופן הוא צום תענית אסתר. בעוד שהצומות האחרים נקבעו עקב אירועים הקשורים לחורבן בין המקדש, תחילת המצור, בקיעת החומות וכו' (מלבד כמובן יום הכיפורים אשר הוא היחיד מן התורה ואינו קשור לחז"ל) תענית אסתר נקבעה בעקבות אירוע הסטורי אשר אינו קשור ישירות לחורבן. מה חשיבותו של אותו מאורע ומדוע זכה דווקא צום זה להיכנס ללוח השנה היהודי כיום צום מחייב? דומה כי צום זה, אותו הנהיגה אסתר המלכה היווה נקודת מפנה בכל סיפור המגילה, נקודה ממנה לקחו היהודים את המצב לידיהם והחלו לפעול למען הצלתם. נקודת מפנה אשר המסר הטמון בה יפה לדורות רבים. כזכור לכולנו שנאת המן ליהודים הביאה אותו לעסקה עם המלך אחשורוש:
"וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, יֶשְׁנוֹ עַם־אֶחָד, מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל־עָם, וְאֶת־דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין־שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם׃ אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר־כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל־יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא אֶל־גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ׃ וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת־טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ; וַיִּתְּנָהּ, לְהָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים׃ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ׃".
השמדת היהודים או במילים מודרניות יותר הפיתרון הסופי ובתמורה יקבל המלך עשרת אלפים כיכר כסף. לכאורה הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה היא הבכי והעצב:
וּבְכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד; שַׂק וָאֵפֶר, יֻצַּע לָרַבִּים׃
מרדכי היהודי לובש אף הוא שק ואפר ובהתרסה מגיע ויושב בשער ארמון המלך למרות האיסור המפורש :
וּמָרְדֳּכַי, יָדַע אֶת־כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת־בְּגָדָיו, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר; וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר, וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה׃ וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר־הַמֶּלֶךְ; כִּי אֵין לָבוֹא אֶל־שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק׃
החוק הפרסי
אסתר, אשר בשלב זה היא כבר מלכה בארמון המלך, מזדעזעת מהמעשה ושולחת בגדים להלביש את מרדכי, אולם מרדכי מסרב. לשאלת אסתר מה גרם לו לנהוג בצורה חריגה כל כך מספר לה מרדכי את הסיפור כולו ומבקש ממנה להיכנס למלך אחשורוש ולבקש על העם היהודי.בשלב הראשון אסתר מסרבת. החוק הפרסי אומר כי מי שיבוא לחצר הפנימית של המלך ללא הזמנה דינו מות. מרדכי איננו מקבל את התשובה ומעביר מסר לאסתר:
1. אל תחשבי שכאשר תתבצע הגזרה תצליחי להציל את עצמך, הצרה תרדוף גם אותך.
2. ביטחון כי רווח והצלה יבואו ממקום אחר.
3. מי יודע אם לעת כזו הגעת למלכות. כלומר, יש לך את האפשרות להציל עם שלם – אסור לשתוק בנסיבות כאלו.אסתר עומדת בפני דילמה קשה ומסובכת. מצד אחד גורלו של עם שלם מוטל על כתפיה, מצד שני עברה על החוק משמעותה גזר דין מות. נקודת זו מהווה את אחד השיאים במגילה. כיצד תנהג אסתר? איזו החלטה תקבל? האם תהיה מוכנה לסכן את נפשה למען העם כולו?תשובתה של אסתר ברורה ומפורשת:
לֵךְ כְּנוֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל־תֹּאכְלוּ וְאַל־תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם, גַּם־אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא־כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי׃
אסתר מוכנה להסתכן למען הצלת הכלל אולם היא מבקשת עזרה מוראלית, ידיעה שהעם מאחוריה, ידיעה כי העם כולו מתפלל למען הצלחת משימתה.במובנים רבים נקודת השיא הזו היא גם תחילתו של התיקון של עם ישראל כולו על חטע הפירוד. התירוץ של המן להשמדת היהודים היה: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין כל העמים …" כלומר סיבת השנאה היא הפירוד. תחילת התיקון היא האחדות "לך כנוס את כל היהודים".סופו של הסיפור ידוע לכולם. אסתר נכנסה למלך, המלך הושיט לה את שרביט הזהב ובכך חנן אותה ואף היפר את עצת המן הרשע.לזכר אותו צום אשר היווה את נקודת המפנה, תוקן צום תענית אסתר לדורות, צום בו עלינו להיזכר בשני העקרונות: האחד – עלינו לקחת את גורלנו בידינו ולעשות מעשה. השני הוא עיקרון האחדות. מסרים אלו כוחם יפה לשעתם ואף לדורות.
