1. חובת הדלקת הנר היא חובתו של כל מי שיש לו בית או חדר. לכן, גם רווקים כגון בני משק חיילים וכד' ידליקו נרות חנוכה בבתיהם אע"פ שמדליקים גם בבתי ההורים. כאשר גרים מספר חברים בחדר אחד: יש מי שכתב שאין צורך שכולם ידליקו, אלא האחד יוצא את השאר ידי חובה.
2. מי שמוזמן לבית חברו, או שמזדמן למסיבה וכד': אם חוזר לביתו בו ביום – ידליק בחזרתו. אם נשאר ללון בבית אחר – יוכל לצאת ע"י הדלקת בעל הבית, ובתנאי שישתתף בהוצ' הנרות.
3. מדליקים הנרות רק לאחר שגומר כ ל הברכות. אחר הדלקת הנר הראשון, מתחיל לומר "הנרות הללו".
4. ראוי שהנרות יהיו במרחק של 2 ס"מ בין אחד לשני, כדי שלא ימס האחד מהאחר.
5. ראוי שהנרות יהיו בשורה ישרה ובגובה שוה.
6. גם אבל יוכל לברך שהחיינו בלילה הראשון.
7. בערב שבת: מדליק נר חנוכה לפני נר שבת.
8. במוצאי שבת: בבית – מקדימים הבדלה להדלקת הנר.
בבית הכנסת – מקדימים הדלקת הנר להבדלה.
9. ידוע הקשר בין המילה "חנוכה" (בשימושים לשוניים כגון חנוכת המזבח ועוד…) לחינוך. המשמעות היא: לחדש. לגלות כלפי חוץ. לכן, מה נכון יהיה אם בכל בית ינצלו את הזמן בו נרות החנוכה מאירים בבית, להאיר את אבוקת החינוך. לימוד ומשחק משותף סביב עניני החג יתרום רבות לבני הבית כולם.
