"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (פסחים פ"י מ"ה). את היציאה משעבוד לגאולה צריך אדם מישראל לחיות מחדש בכל שנה ושנה. לכך מיועד זמן חירותנו זה. תפקידו של עם ושל אדם להיות בני חורין. לא להיות משועבדים לאחרים בכל שעבוד שהוא. עיקר הסיפור של יציאת מצרים מבוסס על שלילת העבדות מחד ועל חיוניות החרות מאידך. וכך נאמר במשנה (שם מ"ד): "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" – ביושבינו בסדר ליל חרותנו, עלינו לפתוח תחילה בגנותנו, ורק לאחר מכן לספר בשבחנו.
על השאלה מהי הגנות ומהו השבח מובאות בגמרא שתי דעות. "רב אמר הגנות – מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, והשבח – ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו. שמואל אמר הגנות – עבדים היינו לפרעה במצרים, והשבח – ויוציאנו ד' אלקינו משם" (פסחים קטז.). אין אלה שתי דעות מנוגדות, כי אם משלימות אחת את השנייה. אלה הם שני צדדים של גנות ושבח. דעה אחת מדגישה את השעבוד הרוחני ואת הגאולה הרוחנית, ואילו השנייה מדגישה את השעבוד הפיזי ואת הגאולה הפיזית. רק כשהם יחד – הגאולה הפיזית-מדינית והגאולה הרוחנית, הם מהווים גאולה שלמה.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". בכל דור ודור ישבו יהודים וסיפרו על היציאה מעבדות לחרות והשתדלו לחיותה בעצמם. אולם מי כמונו יכולים לחוש זאת ממש, שהרי אנו חיים בעצמנו בדור של יציאה משעבוד לגאולה. זכינו לראשית צמיחת גאולתנו, לתקומתה מחדש של מדינתנו ולשחרור ארצנו מידי זרים. יחד עם זאת, סיפור יציאת מצרים מזכיר לנו שגאולה שלמה היא רק כאשר לגאולה הפיזית-מדינית מצטרפת הגאולה הרוחנית; כאשר גאולת הגוף נשלמת על ידי גאולת הנשמה. מארבע לשונות הגאולה אנו למדים כי גאולת הנשמה אינה באה אלא בתהליך שיש בו שלבים (עי' ספורנו ומלבי"ם שם). ארבעת לשונות הגאולה הם למעשה השלבים של הגאולה השלמה המאחדת בין גאולת הגוף וגאולת הנשמה. בעוד ששלושת השלבים הראשונים בגאולה הפיזית של היציאה ממצרים (והוצאתי, והצלתי, וגאלתי), הרי שהשלב הרביעי (ולקחתי) העוסק במתן תורה הוא ביטוי לגאולה הרוחנית.
לשם גילוי ייחודנו בפועל בא השלב החמישי – הלשון החמישית של גאולה: "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ד'" (שמות ו,ח). רק בארץ ישראל יש לנו האפשרות להגשים את יעודנו בשלמות כעם ד'. על-כן רק בשלב זה מסתיים התהליך בשלמות.
כשם שישנם שלבים בגלות שבה קודם הגוף משתעבד ולאחר מכן משתעבדת גם הנשמה, כך גם השלבים בגאולה. תחילה נגאל הגוף ורק אחר-כך נגאלת הנשמה. שעבוד הגוף קל יותר משעבוד הנשמה, וגאולת הגוף קלה אף היא יותר מגאולת הנשמה. פעמים רבות, גם אחרי שהגוף כבר נגאל – הנפש עדיין נותרת משועבדת. כך היה בגאולת הראשונה, בצאתנו ממצרים, וכך גם בגאולה האחרונה, אשר זכינו לחיות בתהליכיה.
הנביא יחזקאל (לו, כד-כז) פורש את התוכנית האלוקית של גאולתנו האחרונה: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם".
גם כאן מדובר בתהליך אשר בו ארבעה שלבים. השלב הראשון הוא קיבוץ הגלויות בבחינת גאולת הגוף. שלשת השלבים הבאים עוסקים בתהליך גאולת הנשמה עד לשיבה המלאה לתורה ולמצוותיה. רק לאחר מכן בא השלב החמישי והמסכם: "וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵא-לֹהִים" (שם פסוק כח).
זכינו בדורנו לראשית צמיחת גאולתנו עם תקומתה של מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות לתוכה. זאת גאולת הגוף, אשר המשכה הברור והבטוח הוא גאולת הנשמה. אז תהיה גאולתנו שלמה.
הרב חיים דרוקמן הוא ראש מרכז ישיבות בנ"ע וחבר הנהגת ארגון רבני 'צהר'
