זמן רב חולף עד שאופיו של חג חדש מתקבע הן מהבחינה הדתית והן מהבחינה האזרחית. זכינו לחיות בתקופה שבה עם ישראל חזר לארץ ישראל, הקים בה מדינה וזכה לעצמאות ולהכרה ממשפחת העמים. חכמי דור תש"ח ומנהיגי המדינה קבעו את יום ה' באייר להיות חג העצמאות של מדינת ישראל, מכיוון שביום זה התחילו ההצלה והנס הגדול. מאז נוהגים ביום זה להודות לבורא עולם על החסד שעשה עמנו באמירת הלל ובתפילות חגיגיות לצד טקסים ממלכתיים.
מראשית ימי המדינה נקבע כי אם יום העצמאות יחול ביום שישי או שבת, הוא יוקדם ליום חמישי. בשנת תשס"ד החליטו לשנות את תאריך החג גם אם יום הזיכרון חל ביום ראשון. אם כן, רק אם יום ה' באייר יחול ביום רביעי אזי נחגוג את יום העצמאות בתאריכו המקורי, שכן עד שנחזור לקדש חודשים על פי הראייה, ה' באייר יכול לחול רק בימים ב', ד', ו' ושבת. למעשה משנת תשס"ז עד שנת תשע"ט יחול ה' באייר במועדו רק פעם אחת (בשנה הבאה תשס"ט)! השנה יחול ה' באייר בשבת. ללא ספק הזזת החגיגות מפאת כבוד השבת מהווה קידוש השם של המדינה לעיני כל העולם.
ברצוני להציע שתמיד יחגגו את יום ה' באייר מההיבט הדתי שלו בזמנו, מבלי להקדים או לאחר, ורק את הדברים שחייבים להקדים או לאחֵר, ובעיקרם את החגיגות והטקסים האזרחיים, יש לקבוע במועד אחר בגלל קדושת השבת. בהצעתנו תימצא תשובה לאלו שקשה להם לחגוג את עצמאותה של המדינה כתוצאה ממעשיהם הבעייתיים של חלק ממנהיגיה בשנים האחרונות, וכן לציבור החרדי המסתייג מחגיגות אזרחיות של המדינה.
א. מתי יש לציין מהבחינה הדתית את יום העצמאות שלא בזמנו?
הרב שלמה גורן, בספרו תורת השבת והמועד, האריך להוכיח כי אם יום העצמאות חל בשבת יש לחגוג את אמירת ההלל ושאר הדברים שאינם כרוכים בחילול שבת ביום ה' באייר עצמו, ויש להקדים רק את הדברים שאי אפשר לעשות בשבת. הרב גורן מבסס את דבריו באופן הבא:
1. הרבנות הראשית, שהתקינה את יום העצמאות כיום חג והודיה לקב"ה, קבעה את יום ה' באייר כחג. כל השינויים שהזכרנו לעיל הם שינויים מאוחרים ואין בהם כוח לבטל את תחולת החג מיום ה' באייר.
2. רק ביום הנס יש חובת אמירת הלל. בכל יום אחר פקעה חובת ההודאה.
3. השוואה לדין פורים משולש. בפורים שחל בשבת מקדימים את קריאת המגילה ליום שישי מתוך חשש לטלטול המגילה ברשות הרבים; אבל שאר חובות החג נותרו בשבת.
הרב יעקב אריאל חלק על דבריו של הרב גורן ובמאמר שפרסם בקובץ 'תחומין' בשנת תשמ"ז קבע שיש לקבוע את התפילות והחגיגות הדתיות ביחד עם החגיגות האזרחיות. בשונה מהרב גורן, הרב אריאל איננו מוכיח מהמקורות שיש לשנות את זמן התפילות, אלא מוכיח שמותר לשנות ואין חובה להישאר עם המועד שנקבע בזמן קביעת התקנה.
ב. שני חגים: חג אזרחי וחג דתי
יתכן כי הגיע הזמן לחגוג את יום העצמאות בצורה כפולה: כחג דתי וכחג אזרחי. יש שָנים שבהן שני החגים יתלכדו לכדי יום אחד, ויש שנים שבהן הם יפוצלו, אך העיקרון הבא יישמר: ביום ה' באייר ישנה חובה דתית להודות לה' על הנסים שעשה לנו בשנת תש"ח, וכמו כן יש עניין אזרחי לחגוג את יום קבלת העצמאות המדינית על ארץ ישראל. ולכן במקרים שיש צורך להקדים את החגיגות האזרחיות, כך ייעשה רק בעבורן, ואילו החג הדתי לא יזוז ממקומו. בשנה שבה ה' באייר חל ביום שישי או בשבת, יקדימו את הטקסים ליום חמישי. בית ישראל ובתוכו הציבור הציוני-דתי יצא לחגוג בפארקים בלי ליצור זיקה תודעתית להקרבת קרבן, יניף את הדגל ללא תלות בהלכות הנפת הדגל, וינהג כמו שכנו שאינו דתי. ביום ה' באייר יתכנס הציבור הדתי (ואליו יוכל להצטרף הציבור החרדי, שהרי כבר אין תלות במדינה וכן הציבור החופשי שיכול למצוא דרך שונה לחגוג עצמאות) בבתי הכנסיות לחגוג את החג הדתי: להודות בהלל שלם על הניסים והטובות שעשה הבורא עמנו בשישים השנים האחרונות.
במשך כמה שנים היה נהוג להקדים את כל התפילות והטקסים הדתיים ליום שבו עושים את האירועים הלאומיים, כך שלמעשה כמעט ואין חוגגים את יום העצמאות במועדו המקורי. אנו מציעים להפריד את יום העצמאות לחג אזרחי שיכול לחול בימים שלישי, רביעי וחמישי בשבוע, ובו ייטול חלק, לצד הציבור הכללי, גם הציבור הציוני-דתי, אך כחג אזרחי לכל דבר; ולחג דתי ביום ה' באייר כחג הודיה ותפילה שאף פעם אינו זז ממועדו. לחג זה נוכל לצרף את כל שלומי אמוני ישראל המבקשים להודות לה' על הנסים שהיו לנו בשנת תש"ח, ובעז"ה להוסיף גם את הציבור הכללי.
הרב ד"ר דרור פיקסלר הוא פיזיקאי ומרצה בביה"ס להנדסה של אוניברסיטת בר אילן, משמש כרבה של קהילת "נוף סביון" בגני תקווה ומ רבני 'צהר'
