בשר קפוא שלא הוכשר
כהמשך לדיני צליית בשר, בהם התחלנו לעסוק בפעם הקודמת, נציין כי ברשתות השיווק נמכר בשר קפוא (בדרך כלל מיובא מחו"ל) שלא הוכשר (לא נמלח והודח), למרות שעברו על בשר זה יותר משלושה ימים ללא מליחה, בכל זאת לא מצוין עליו כי הוא לצלייה בלבד. הסיבה לכך קשורה בדעות רבות לפיהן בשר שהוכנס להקפאה לאחר השחיטה חוזר למצבו הראשוני בהפשרה, ומכאן שניתן יהיה להוציא ממנו את הדם במליחה כמו בבשר שלא הוקפא.( שו"ע יו"ד סט, ח באר היטב. פתחי תשובה ודרכי תשובה שם .יביע אומר ח"ב יו"ד ד אגרות משה יו"ד כז-כח וח"ב כא, ועוד) יש פוסקים שלא מקבלים הנחת יסוד זו ואוסרים בשר שהוקפא ללא מליחה כמו בשר ששהה שלושה ימים שמותר לצלייה בלבד. (פרי מגדים סימן ש"ד ס"ק נג , ישיב משה עמ' צו)
מכיוון שרוב הפוסקים התירו בשר זה למליחה רגילה וכן מכיוון שהאיסור למלוח בשר ששהה שלושה ימים הוא מגזירת הגאונים ואינו מן התורה, ספק דרבנן לקולא ולכן בשר זה נמכר כבשר כשר למליחה כבשר רגיל. יחד עם זאת בשר המוגדר ככשר למהדרין נמלח לאחר השחיטה קודם שהוכנס להקפאה, כדי להיות כשר לכל הדעות.
צלייה על גוף חשמלי
מותר לצלות כבד (או בשר לצלייה בלבד) על גבי גוף צלייה (מנגל) חשמלי כאשר הבשר מונח על רשת כך שהדם יכול לצאת מהבשר. אין הבדל אם גוף החימום נמצא מעל הבשר או מתחתיו ומכאן שמותר לצלות כבד גם על גבי פלטה חשמלית, ובלבד שהניחו את הפלטה בשיפוע כך שהדם יוכל ליזול.
צלייה בתנור חשמלי
צלייה בתנור חשמלי או סיר גריל חשמלי שונה מצלייה על-גבי גוף חימום או מתחתיו מהטעמים הבאים:
א. הדם שמטפטף על קרקעית התנור או על תבנית אינו נשרף בגחלים אלא ממשיך להתבשל בתנור והכבד או הבשר שקולט את אדי הדם נאסר וזאת מהטעם שריחא מילתא (כלומר אדים של איסור אוסרים) (שו"ע יו"ד קח, א) ב. התנור או התבנית שהדם טפטף עליהם נאסרו.
לכן מותר לצלות כבד (או בשר לצלייה) בתנור רק אם ממלאים את התנאים הבאים: ראשית הכבד (או הבשר לצלייה) הוכנסו לתנור לאחר שזה התחמם. שנית דלת התנור נותרת פתוחה בשעת הצלייה. שלישית הכבד (או הבשר לצלייה) מונחים על גבי רשת, והתנאי האחרון הוא הימצאותה של תבנית לקליטת הדם בתחתית התנור.
ההיתר לצלות בתנור, בתנאים אלו, הוא גם כאשר אין גופי חימום גלויים בתנור והצלייה נעשית בחום התנור ולא באש התנור. (שו"ע יו"ד ס' עג בדרכי תשובה שם ס"ק ג , ציץ אליעזר חלק יא סימן נג, באהלה של תורה יו"ד סימן יא ועוד)
הרשת שעליה נצלה הכבד (או הבשר לצלייה) לשיטת הבית יוסף (מנהג הספרדים) לא נאסרה לשימוש ולשיטת הרמ"א לכתחילה צריך ללבנה בליבון קל (כלומר לחממה על הגחלים או בתנור על חום גבוה) והתבנית שעליה טפטף הדם בצלייה בתנור צריכה ליבון קל לכל הדעות. מכאן שרצוי להשתמש בתבנית חד פעמית. (שו"ע יו"ד עו ,ד. ודרכי תשובה שם). על כל פנים, היוצאים לצלות בשר בגנים ציבוריים בהם יש מתקני צלייה (מנגלים) ציבוריים לשימוש הכלל והם אינם יודעים אם הבשר שנצלה שם ע"י המטיילים קודמים היה כשר או לא, יכולים לנקות את הרשת בליבון קל ולאחר מכן מותר לצלות עליה. בגחלים שנותרו ממטיילים קודמים ניתן להשתמש ללא כל חשש איסור שכן הכול נשרף באש הגחלים.
אם רוצים לבשל את הכבד לאחר צלייתו, לדעת הרמ"א (מנהג האשכנזים) צריך לשטוף את הכבד במים שלוש פעמים, ולדעת הבית יוסף (מנהג הספרדים) אין צורך בהדחה זו. אם שכחו להדיח ובשלו את הכבד מותר הכבד לכל הדעת. (שו"ע יו"ד סימן עג, א)
לכל בית ישראל חג עצמאות שמח. נזכיר רק כי על אף הקדמת יום העצמאות, השבת- ה' באייר, נוהגים בכל הסממנים החגיגיים של יום העצמאות (תורת השבת והמועד עמ' 432, ובאהלה של תורה סימן עג) מועדים לשמחה ולגאולה שלימה.
הרב משה ביגל, רבה של מיתר ומרבני 'צהר'
