משנה: הרב חגי גרוס, מנהל בית ספר תיכון ביום-יום (וגם אבא בנוסף), הגיע מותש על החופש הגדול. רגע לפני החגיגות, יש לו בקשה קטנה אליכם – ההורים: בבקשה אל תחריבו את מה שהוא והצוותים החינוכיים בכל הארץ עמלו עליו במשך כל השנה. הורים- עכשיו תורכם!
הורים יקרים
השבוע אנו מחזירים לכם את הפיקדון היקר אשר הפקדתם בידנו, הצוות החינוכי של בית הספר, לפני כעשרה חודשים. לא יאומן כיצד עברה לה השנה, מהר כל כך. הנה אנו שוב על ספו של חופש גדול עייפים, מותשים אך מלאי סיפוק.
במשך שנה שלמה עמלנו על חינוך, ערכים, הוספת דעת והשכלה. ראינו בילדים שלכם את הילדים שלנו.לא פעם שנתנו נדדה בלילות בגללם, יותר מאשר אלו הישנים בחדר הסמוך. התחלקנו אתכם יחד כמעט בכל. לעיתים הבעיות שלכם בבית הפכו לבעיות שלנו. השמחות, התקוות, השאיפות; לכולם היינו שותפים. הרגשנו כי מתקיים בנו כפשוטו מאמר חז"ל: "כל המלמד בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו" (סנהדרין יט.). עתה, כשאנו יוצאים לנוח ולאגור כוחות לקראת שנה חדשה, עמוסה וקשה לא פחות מזו שהסתיימה, רצינו לבקש בקשה קטנה, מכם ההורים: בבקשה אל תחזירו את הגלגל אחורנית! בבקשה אל תתנו לעבודה שהשקענו לרדת לטמיון!
במשך שנה שלמה עמלנו על הקניית גבולות ברורים לילדים. דברנו והקפדנו על הגעה בזמן, על סדר וניקיון, על דיבור נקי, על כבוד לזולת, לבוגר ולחבר. בנינו בשיתופכם מערכת איזונים שמצד אחד נותנת לילדים חופש פעולה, ומאידך מגדירה בבירור מה אסור ומה מותר. יחד חינכנו לערכים של כבוד, של דת ומסורת. לקיום מצוות ,למשמעות התפילה והציצית.
הנה מגיע החופש, ואיתו הפרפרים בבטן שכל שנה מחדש אני חש אותם. כיצד יתנהגו הילדים שלנו (שלנו הפרטיים, ואלו שלכם שהם גם שלנו) בפרק זמן ארוך כל כך ? האם יקומו לתפילה בכל בוקר? האם ילבשו ציצית? לאיזה סרטים הם ילכו? עד לאיזו שעה בלילה הם יצפו בטלוויזיה, שלא לדבר על מה הם יראו בה? באילו חופים ומסיבות הם יבקרו? מה הם יעשו שם? כיצד הם ידברו? איך הם יתלבשו? איך הם יתנהגו?
במהלך השנה ישנה תחושה כי ההצלחה שלנו דומה למגדל ההולך ונבנה קומה אחר קומה. לצערנו המגדל הוא מגדל קלפים, וכולנו יודעים כי רוחות מנשבות בחוץ, מה טיבן של אותן רוחות ומהי עוצמתן…
אין ספק שהילדים זקוקים לחופש. הם צריכים לנוח ולהירגע, אולם חובה לזכור כי גם בחופש ישנם גבולות וכי למנוחה יש שעות מומלצות וגם על החברים כדאי לפקוח עין.
בבית הספר יכולנו אנו, הצוות החינוכי, להיות המצפן שדואג להחזיר את הילד לנתיב אחרי סופשבוע סוער או לילה ארוך שלא נוצל לשינה בהכרח. עשינו זאת בעדינות אך גם בתקיפות. בסמכות ובאהבה. כעת, כשלא נראה אותם לאורך תקופה ארוכה, אנו סומכים עליכם ההורים שתיקחו את ההגה לידים ותנווטו את הספינה כך שתצלח את אוקיינוס החופש הסוער, ותגיע לחוף המבטחים של ה-1 בספטמבר כשהמטען היקר שהנחנו בה בשנה האחרונה עדיין בתוכה.
זוכרים כמה פעמים הבטחתם לעצמכם להתחיל ללמוד עם הילד כמה דקות בכל יום? כמה פעמים אמרתם לעצמכם ולילדכם כי צריך זמן איכות גם למשחקים, לנסיעה על אופנים, לשיחה, או לסתם ישיבה רגועה? האמינו לנו כי אין כמו החופש הגדול בכדי להתחיל ולקיים את ההבטחות. הזמן הוא אין-סופי, ותשומת הלב לה ילדיכם זקוקים לעולם לא נגמרת. עשו טובה להם ולכם וצמצמו קצת את שעות העבודה. נצלו את שעות האור הארוכות, ותנו לילדים ועשו את מה שכל כך רציתם לתת במשך כל השנה. אם אתם לא תעשו זאת כעת, בחופש הגדול, אין מי שיעשה זאת במקומכם.
כך או אחרת, בכל מקרה אנו מבטיחים להיות כאן שוב בשבילכם ובשביל הילדים, בעוד חודשיים, ערוכים ומוכנים לצאת שוב למסע ארוך של חינוך ומסירות, השקעה ואהבה. יחד אתכם נבנה עוד קומה במגדל האישיות שלהם, מתוך תקווה שאט-אט הקלפים יהפכו לאבנים מוצקות, והילד הקטן שאותו קיבלנו לכיתה א' יהפוך בסוף המסע לנער עצמאי ובוגר הבטוח בעצמו ובצדקת דרכו.
חופש נעים מאיתנו – הצוות החינוכי של ילדכם.
הרב חגי גרוס הוא מנהל תיכון "הצבי", מקיף-דתי נתיבות, ומרבני 'צהר'
