בהמשך לשבועיים הקודמים, אנו ממשיכים בדיני אירוח אצל משפחות שומרות כשרות באופן כללי, אולם שאינן מקפידות על דברים מסוימים, ושכל ניסיון לשאול או לברר על מקור המזון או תהליכי ההכנה, עלול לגרום לפגיעה במארחים או למריבה.
הפעם נעסוק בסוגיית החרקים בירקות.
ראשית יש להדגיש כי זהו הנושא המסובך ביותר לפתרון, מאחר ואיסור החרקים הוא איסור מן התורה (ויקרא יא מא-מד), ובאכילת חרק אחד יש כמה איסורי תורה (מכות טז ב, ערוך השולחן יו"ד פד יג). בשונה מאיסורי תורה אחרים, חרק אינו מתבטל בשישים, מאחר והוא בריה שלמה וחשיבותו רבה (חולין צו ב, שו"ע יו"ד ק א). החרק אינו בטל גם בבישול, מאחר ויש סבירות גבוהה שלא נמעך והוא בשלמותו, וכבריה שלמה הוא אינו בטל בשישים (חרקים אינם בטלים גם אם הם ביחס של פחות מ 1/60 ,כ- 1.7% לכל הירק, כפי שבדרך כלל קורה).
בעיית החרקים מצויה ביותר בירקות עליים, מאחר והם בית הגידול הטבעי של החרקים. הללו מסתתרים לרוב בקפלי העלים ולכן קשים לאיתור. דבר זה מעלה מספר שאלות בנוגע לאירוח אצל משפחות שאינן מקפידות על איסור חרקים:
1. האם מותר לאכול כשמתארחים ירקות עליים, כגון חסה או כרוב, שלא נבדקו אלא רק נשטפו במים, או כאלו שנקנו שטופים?
תשובה: הירקות העליים שהוזכרו להלן מוחזקים כנגועים בחרקים, ולכן צריך לנקותם היטב כדי להסיר מהם את החרקים. מאחר ושטיפה רגילה אינה מועילה בצורה מוחלטת, ומכיוון שאכילת חרקים היא איסור תורה, הרי שגם במקרה כזה של ספק אין אפשרות להתיר אכילת ירקות שכאלו גם בשעת הדחק, כגון כשמתארחים אצל אחרים.
2. האם מותר לאכול מרק או תבשילים שהכניסו לתוכם ירקות תבלון (פטרוזיליה, שמיר ואחרים) שרק נשטפו ולא נבדקו.
תשובה: למרות האמור בתשובה הקודמת, במקרה שבו הירק נחתך והתבשל יש מקום להתיר בשעת הדחק לאכול. ההיתר נובע מכך שהחיתוך יחד עם הבישול מרסקים בדרך כלל את החרקים (בירקות אלו בלבד), וכאשר החרקים אינם שלמים הם בטלים.
3. האם מותר לאכול ברוקולי או כרובית מבושלת מתוצרת רגילה (לא מתוצרת נקיה מחרקים)?
תשובה: כרובית וכן ברוקולי הם ירקות ששכיחות החרקים בהם גבוהה מהרגיל, כשהחרקים מסתתרים בין הפרחים והקפלים של הירק .שטיפה רגילה ובישול אינם מועילים לניקוי ירקות אלו, מאחר וחרקים שלמים נותרים בין קפלי הירק. חרקים אלו אינם בטלים בשישים ואוסרים את כל התבשיל, גם בשעת הדחק.
4. האם מותר לאכול ירקות קפואים המשווקים ברשתות השיווק כמו ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים, אפונה, תירס וכדומה?
תשובה: כיום ידוע לנו כי רק תוצרת "סנפרוסט" בלבד נחשבת ככשרה למהדרין, ובכלל זה הכרובית, הברוקולי וכרוב הניצנים המשווקים על ידם. במוצרים אלו אין כל חשש לחרקים (ע"פ בדיקה של מכון התורה והארץ ע"י הרב ויטמן- תנובה). בנוגע לירקות קפואים מתוצרת אחרת אין לנו מידע, ולכן גם בשעת הדחק אין להתיר כרובית, ברוקולי וכרוב ניצנים מתוצרות אחרות ודינם כדין ירקות טריים.
5. האם מותר לאכול עשבי תבלין שגדלים בגידול ביתי באדנית, ושלעתים משתמשים בהם ללא שטיפה?
תשובה: צמחים הגדלים על אדן החלון, מחוץ לבית, דינם שווה לצמחים הגדלים בגינה, שכן החרקים "מתבייתים" עליהם. לכן אסור לאכול צמחים אלו ללא שטיפה רצינית המסירה את החרקים. בנוגע לצמחים הגדלים בתוך הבית, הרי ששכיחות החרקים בהם נמוכה מאד ולכן אפשר לאכול אותם גם לאחר שטיפה רגילה.
6.האם מותר לאכול מאפים או מאכלים שנאפו מקמח או מקטניות שלא נבררו כראוי, כגון שלא נופו בנפת משי (או שלא נופו כלל), או שהקטניות נבררו בצורה שטחית (או שלא נבררו כלל)?
תשובה: בימים אלו אני עסוק יחד עם קבוצה נוספת של רבנים במחקר בנושא החרקים בקמח ובקטניות. הרושם הראשוני שעולה עד כה מהבדיקות המדגמיות שערכנו הוא שקמח המוחזק בסביבה נקייה בבית פרטי לפרק זמן ממוצע של כשלושה חודשים אינו מתליע. יחד עם זאת, קשה עדיין לקבוע הלכה ברורה בנושא מאחר והמחקר עדיין לא הסתיים במלא היקפו. יחד עם זאת, נראה כי לאור התוצאות החלקיות שבידנו ניתן לקבוע כי בשעת הדחק בלבד, כאשר מתארחים אצל אחרים ויש חשש לפגיעה בהם, יש מקום להתיר לאכול מאפים או תבשילים מקמח או מקטניות שלא נבררו היטב.
חשוב להבהיר כי אין בדברים אלו קביעה כללית לפיה אין צורך לנפות קמח או לברור קטניות. מדובר בקביעה לשעת הדחק בלבד !
נמשיך לעסוק בהיבטים נוספים של דיני האירוח בשבוע הבא.
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'. לשאלות ותגובות: mbiegel53@gmail.com
