משנה: כספים, בילויים, יציאות, בילויים ושעות ארוכות מול המחשב והטלוויזיה, זו עלולה להיות ברירת המחדל של החופש שזה עתה החל. הרב יונה גודמן, הורה בעצמו, מציע להורים לתאם ציפיות ולתכנן מראש את הקיץ עם ילדיהם. וכן – גם בקיץ יש גבולות ולכן גם חשוב לכם- ההורים להראות דוגמא אישית
משברים לא קלים פוקדים לעתים עולים חדשים, המגלים שאין הם מבינים את שפת התושבים הוותיקים בארצם החדשה. פערי מנטאליות ושונות בין ציפיות, עלולים ליצור מתחים חריפים. שורש הקשיים טמון בעובדה כי שני הצדדים פשוט מדברים בשפה אחרת. תחושה זו, של פערי שפות וציפיות החוצצים בין עולים לוותיקים, היא משל למה שקורה (גם) בלא מעט משפחות בימי הקיץ. לעתים מצפים ילדי המשפחה ל'חופש מהחיים' ולא רק מהלימודים. הם חיים מבילוי לבילוי. בין לבין הם אוכלים, מתקלחים ולפעמים (רק לפעמים…) לוקחים כסף מההורים ורצים ל'כיף' הבא. מאחוריהם הם משאירים שובל של כלים, בגדים ושלל חפצים שההורים צריכים לאסוף ולסדר.
במשפחות מסוימות ההורים עובדים שעות נוספות, כדי לממן נסיעות אין-סופיות של ילדיהם לקניון ולבאולינג, למחנה ולקייטנה, לים ולסרט (התאימו את הדוגמאות לגיל הילדים ולאופי המשפחה). ההורים אמנם שמחים שהילדים זוכים למנוחה והנאה, אולם מצפים לשותפות בתחזוק הבית ולתוכנית קיץ הכוללת גם עשייה ערכית ומשמעותית. במילים אחרות: ימי הקיץ הם שדה הניסויים בו מתברר האם תפקידו של הצעיר הוא רק לבלות וליהנות, או גם לפעול ולעשות. הבעיה היא בפער שבין ציפיות שני הצדדים. הללו חושבים רק על 'כיף' ובילויים, והללו מצפים לעזרה בבית ולעשייה שיש בה (גם) משמעות. מכאן הדרך למתחים פנים משפחתיים קצרה.
פתיחה זו מביאה למסקנה הפשוטה כי בכדי ליצור קיץ משמעותי ומהנה (גם להורים) יש צורך בעבודה מקדימה. עבודה של ההורים. אין חופש מהורות בימי הקיץ, ונדרשת חשיבה ובנייה חכמה של הזמן בכדי שכולם יצאו נשכרים. בשורות הבאות ננסה להציע כמה הצעות פרקטיות העשויות לתרום ליצירת קיץ משפחתי איכותי. אמנם לכל משפחה ציפיות וסולם ערכים ייחודי משלה, אולם חלק מההצעות עשויות לשמש נקודת מוצא לכל משפחה בכדי לבנות את דרכה.
תכנון: לפני שניגשים לקביעת תוכניות הקיץ עם הילדים, יש צורך בחשיבה מוקדמת מה לדעתכם, כהורים, שעת חזרה סבירה הביתה? כמה שעות מחשב ביממה נחשבות הגיוניות? כמה כסף נסכים לאפשר לכל ילד (לפי גילו) בכדי להוציא על בילויים? רק אם ההורים יגדירו לעצמם את ציפיותיהם, ניתן לעבור לשלב הבא, של הדיאלוג עם הילדים.
דיאלוג: יש לשבת עם כל ילד (ונער) לחוד, לדיון על תוכניות הקיץ שלו. השיחה צריכה להיות באווירה טובה (אבטיח קר לא יזיק…). נקודת הפתיחה של השיחה צריכה להיות הקשבה כנה: מה הציפיות שלך מהקיץ? השאלות המכוונות צריכות להוביל לחשיבה ולשיחה גם על בילויים אך גם על שותפות בעול המשפחתי. כמה זמן תוכל כל יום להקדיש לשותפות בבית (שימו לב: לא "עזרה לאמא", כי בית נקי זה לא רק צורך של אמא, אלא "שותפות בבית")? כמו כן ראוי לדבר על גבולות: כמה שעות מחשב, מהי שעת חזרה סבירה וכו'. הדיאלוג הוא זה שאמור לקבוע את מסגרות ההתנהגות בבית ובחוץ לקיץ הקרוב. עיקרון זה נכון אף ביחס להוצאות הכספיות. יש ילדים שכל יום מבקשים סכום קטן (לקניון, לסרט וכדומה). הבעיה היא שסכומים קטנים מצטרפים לסכומים הגדולים (של הקייטנה, מחנה, טיול נוער) ומגיעים בסופו של דבר לסכומים גבוהים. נוכח מצב אפשר לשקול לקבוע מראש סכום חודשי של כסף העומד לרשותו של הילד, תוך העברת האחריות אליו בנוגע לשאלה מתי להוציא וכמה.
שותפות: הקיץ הוא הזדמנות טובה להעמקת קשרי הורים ילדים. מומלץ לבחור עם כל ילד פעילות שבועיות קבועה משותפת. אחד יבחר יצירה והאחר ספורט. אחד יבחר ללמדו שימושי מחשב (הילד את ההורה…) ואחר רכיבת אופניים בשעות הערב. העיקרון החשוב הוא 'היחד', והמודעות כי דווקא בקיץ עלינו להקדיש לכך יותר זמן. לכל זה מתווסף יסוד נוסף: לימוד תורה.
דוגמא אישית: לא פעם הורים משדרים מסר כפול. מצד אחד מצפים מהילד לא רק לבלות אלא גם להיות מעורב בפעילות של חסד, אולם בה בעת הפעילות המשפחתית המשותפת איננה כזאת. בילוי משפחתי מסתכם ביציאה לאכול פיצה או כמה ימי חופש משפחתי מהנה. חסד או לימוד תורה משותף, לא קיימים במסגרת המשפחתית. המסר הסמוי העולה מהתנהגות שכזאת הוא שכמשפחה אנו פטורים בכל העניינים הערכיים, רק אתה, הצעיר, חייב בהם. דוגמא אישית בריאה מורכבת ממבצעי חסד של כל המשפחה. זו יכולה להיות פעילות יכולה להיות חד-פעמית (ערב משפחתי באריזה בבית תמחוי) או קבועה (בישול שבועי של אוכל לנזקקים).
במקום סיכום: מאחר וכל שנכתב עד כה, יכול היה להיכתב בכל עלון, לאו דווקא של ציבור דתי, נשאלת השאלה כיצד ניתן להאיר את הנאמר כאן באור אמוני. אלו ערכים ופעילויות נוספות נטפח, כדי להדגיש את הפן הייחודי של דרכינו הציונית-דתית? כיצד נחזק בקיץ את התפילה ואת קיום המצוות, את יראת השמים ואת יסודות האמונה? כיצד נטפח את הקשר לארץ ואיך נעמיק את הרגישות לשכבות מצוקה? שאלות אלו צריכות להעסיק אותנו תדיר לאורך השנה כולה. אולם בימי החופשה, הם צריכות להטריד אותנו במיוחד. מתוכן ולאורן, נשכיל בעזרת ה' להציב את חיזוק החינוך לאמונה, בדרכינו הציונית-דתית המיוחדת, כקרן אור אשר תאיר ותרומם את כל מעשינו. בימי הקיץ – ומתוכם, לאורך השנה כולה!
יונה גודמן הוא ראש תחום אמוני במכללת 'אורות ישראל'
