לאחרונה עוברת "תרבות היין" בישראל שינוים גדולים. בוטיקים רבים ליין נפתחים כפטריות אחר הגשם, וגם הציבור עצמו הופך לצרכן אנין טעם . היין הפך למשקה מקובל בארוחות בחלק מהבתים, וכך גם באירועים ושמחות. בפינות הבאות נעסוק בבעיות הלכתיות הקשורות ביין, גם בעקבות שינויים אלו.
במכלול האיסורים של עבודה זרה שאסרה תורה נכללים גם פולחן או כלי של עבודה זרה וביניהם יין שהנוכרי ניסך (סוג של פולחן דתי) לעבודה זרה. יין זה נקרא יין נסך והוא אסור מן התורה בשתייה וגם בהנאה. (עבודה זרה דף ל עמוד ב).
חכמים הוסיפו לאיסור זה גם סתם יינן של עובדי עבודה זרה וגם יין של נוכרים שאינם עובדי עבודה זרה מחשש שאם נשתתף במסיבות שלהם ונשתה מהיין שלהם, אנו עלולים להתחתן עם בנותיהם . נכלל באיסור זה גם יין של יהודי שנגע בו נוכרי, או אפילו יין שנוכרי רק נגע בכלי פתוח שבו יין של ישראל והוא נענע אותו (זו אחת מצורות הפולחן לעבודה זרה). איסור זה נקרא סתם יינם, וחכמים השוו דין סתם יינם לדין יין נסך ולכן אסרו גם סתם יינם בהנאה )עיין בן איש חי בלק ב', טעם נוסף לאיסור זה).
יש אומרים שבימינו שאין דרך נוכרים לנסך יין לעבודה זרה, יין של נוכרי עובד עבודה זרה אסור רק בשתייה, אולם לכתחילה אין נוהגים כן (שולחן ערוך יורה דעה סימן קכג סעיף א).
יש אומרים כי יין של מוסלמים אינו אסור בהנאה אלא רק בשתייה, מכיוון שאינם עובדים עבודה זרה, ואוסרים כל פסל או תמונה ומאמינים בייחוד הבורא (בן איש חי, שם).
בנוגע ליין של נוצרים, שלכל הדעות אמונתם נחשבת לעבודה זרה, היין אסור משתי סיבות:
פולחנם הדתי ותפילותיהם קשורים בתמונות של אישים.
אמונתם בהגשמת (הפיכתו לגשמי) האלוקים והופעתו בגוף אדם (תשובת הרמב"ם ק"ס, ועוד).
לעניין שתית יין שנגע בו נוכרי, אין הבדל בין האמונות השונות ובכל מקרה היין אסור בשתייה, ולכן בתעשיית היין הכשר בכל העולם מקפידים שלא יהיה מגע של נוכרי ביין בכל שלבי היצור.
מן האמור לעיל עולה כי אם מלצר נוכרי פותח בקבוק יין במסעדה או באולם אירועים, היין הכשר הפך לאסור בגלל פתיחת הבקבוק ונענועו ע"י נוכרי. ריבוי העובדים הזרים בענף המלונאות וההסעדה בשנים האחרונות הפך בעיה זו לאקטואלית מאי פעם.
חכמים הוסיפו לאיסור זה גם יין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה, וזאת בשל חומרת האיסור של חילול שבת שהיא הבסיס למצוות התורה ובכדי להרתיע יהודים מלחלל שבת (שו"ע יו"ד ב ס"ה, בה"ג בהל' שחיטת חולין, דקכ"ו ע"ד).
יש אחרונים שכתבו ש"החילוני המצוי" אינו נכלל בהגדרת מחלל שבת בפרהסיה, כי לא קיבל חינוך דתי טוב ודינו כתינוק שנשבה בין הגויים שמעולם לא קיבל חינוך יהודי, ולצערנו החשיפה ליהדות של הנוער בישראל היא כל כך לא מכובדת, שההשוואה לתינוק שנשבה בין הגויים לא רחוקה מהמציאות כלל וכלל, עם כל הכאב והתסכול. (יביע אומר א יורה דעה יא, ועוד)
לפי דעות אלו מותר לשתות יין מבקבוק שפתח מלצר יהודי שאינו דתי. המחמירים אוסרים יין שכזה כי אין בישראל אדם שלא שמע על היהדות, ולכן אין כאם די תינוק שנשבה (מנחת יצחק ט כה). מכאן שהמהדרין בכשרות יבקשו מהמלצר את הפותחן ויפתחו בעצמם את בקבוק היין, ולא יאפשרו לו לבצע את הפתיחה.
אם אין ברירה אפשר לשתות יין שכזה, ולסמוך על הדעות שמתירות, בוודאי כשמדובר בבני משפחה שאינם שומרי שבת ויש חשש לפגוע בהם, מה גם שבמציאות ימינו התרחקות מיהודי חילוני ומיין שנגע בו תגרום לתגובה הפוכה ולהתרחקות נוספת מהיהדות, ולא להרתעה כפי שהיה בזמן תקנת חכמים. (חזון איש יו"ד שחיטה סימן ב)
שאר משקאות חריפים (אלכוהוליים) של נוכרים נאסרו רק אם מתקיימים שני התנאים הבאים: שתייה מרובה , וכן שהשתייה היא בבית הנוכרי, שאז יש חשש שנתחתן עם בנותיהם.
על פיתרון נוסף לבעיית יין שנגע בו נוכרי או יהודי מחלל שבת, נלמד בע"ה, בפעם הבאה.
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'. שאלות ניתן לשלוח בדוא"ל: mbiegel53@gmail.com
