פעמים רבות לאורך חיינו אנו נדרשים לקבל החלטות מכריעות שיש להם השלכה כלפי העתיד או כלפי הסובבים אותנו. אנשים שנמצאים בעמדות כוח וניהול מכירים את ההרגשה הלא-פשוטה הכרוכה בעמידה בצמתי הכרעה קריטיים; הרגשה שלא פעם מתבטאת בתחושת תסכול ואפילו ייאוש. לעיתים ההכרעות כה מסובכות וקשות עד כי מתעורר פיתוי לעזוב את הדרך השקולה והמתישה של קבלת החלטות ופשוט להמר ואפילו להסתכן
בפרשתנו נדרש אליעזר להחליט החלטה מכרעת עבור יצחק, ולמצוא עבורו את זו שתהיה ראויה לשמש לו ואם לילדיו. הפרמטר היחיד הניתן לאליעזר לצורך משימתו זו, היא הדרישה כי הנערה תהיה ממקום הולדתו של אברהם. ניתן להניח כי כל אחד היה מגדיר משימה כזאת כבלתי אפשרית. איזה מן אדם הוא זה שיכול לבחור לאדם אחר בת זוג? הרי לא מדובר כאן רק בטעם וסגנון אלא בסוגיות הקשורים באלמנטים רגשיים ונפשיים!
ואמנם, גם התורה מספרת כי אליעזר לא ידע בדיוק מה הוא מחפש. מתוך מבוכתו מחליט אליעזר לעשות שני דברים: ראשית הוא נושא תפילה, אולם מיד לאחר מכן הוא מחליט להעמיד את הנשים שתקרנה בדרכו במבחן: "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה–אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי" (בראשית כד, יג-יד).
חכמים תהו על פשר המבחן המוזר שבו נקט אליעזר. תהייתם מופיעה בין השאר במדרש ויקרא רבה שבו נכתב: "אליעזר שאל שלא כהוגן דכתיב 'והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך ליצחק'. אמר הקב"ה: ואילו יצאה אליו שפחה, גויה או זונה האם גם אז נמצאת אומר אותה הוכחת לעבדך? מה עשה הקב"ה? זימן לו את רבקה.."
העיון במדרש מגלה כי מדובר בביקורת של ממש על הקריטוריון המשונה שאליעזר בוחר בו. אליעזר מתעלם לחלוטין מהאפשרות שלמועמדת יהיו אולי נימוסים מושלמים או פגמים בתחומים אחרים כמו מוסר, מעמד חברתי או ייחוס, והוא מצמצם את בחירתו לקריטריון משונה ולא מעשי. מה גורם לו לעשות כן?
אחת מהתשובות האפשריות שבאמצעותה ניתן אולי לתרץ את התנהגותו של אליעזר, קשורה בדמותו של אברהם אליה נחשפנו בשבועות האחרונים. כמי שגדל כל ימיו בביתו של אברהם, אליעזר יודע כי התחשבות ורגישות הן תנאי כניסה בסיסיים למשפחת אברהם. כאשר אליעזר מתבקש לבחור אשה לבן אדונו הוא מחפש קודם כל אדם שחסד ועזרה הן דרך חיים עבורו וטבע שני. רק אדם שכזה, יודע אליעזר, ימהר להיענות לבקשתו, ולא פחות מכך גם יגלה רגישות לבעלי החיים. ואמנם רבקה איננה יודעת מי האיש שמולה ושהיא עומדת למבחן. היא מתנהגת בשיא הטבעיות כשהיא מציעה להשקות את אליעזר וגם את הגמלים, למרות שלא נתבקשה לעשות כן. כשאליעזר רואה זאת הוא יודע כי האישה העומדת לפניו היא ללא ספק בת הזוג הראויה ליצחק.
אם נצא לרגע מעולם הזוגיות אל העולם בכלל, נגלה כי הכלל שטבע אליעזר נכון גם בתחומים נוספים. פעמים רבות מידי אנו מקבלים החלטות מתוך זווית ראייה שבה אנו עומדים במרכז ואילו האחרים, צרכיהם והשקפת עולמם נדחקים לשוליים. הלקח העיקרי אותו מבקש אליעזר ללמדנו באמצעות ה"הימור" כביכול שהוא לקח, הוא שהחלטה נכונה רואה את האחר לא פחות מאשר את צרכי שלי. רגישות והתחשבות, סיוע לאחר אפילו אם הוא זר גמור אינן הימור. מדובר קודם כל בביטוי לדרך חיים שבה יש רגישות והתחשבות בצרכי האחר.
הרב דוד סתיו הוא רבה של שהם, ראש ישיבת ההסדר בפ"ת ויו"ר הנהלת ארגון רבני 'צהר'
