בפתח פינתנו הבהרה:
בשבוע שעבר נכתב כי ביטול של1 ב60 (1/60) הוא 17% , ולא היא. הנקודה העשרונית "נעלמה בבית הדפוס" והמספר הנכון הוא 1.7% (ותודה לכל מי שהעירו על כך).
בעקבות שאלות רבות שהגיעו בנושא אירוח בפסח, נביא שוב דברים שפרסמנו לפני כשנתיים שהם אקטואליים ונכונים בכל שנה מחדש.
"בפסח אנחנו נשארים בבית!"- משפט מעין זה ניתן לשמוע מרבים בתגובה לשאלה "היכן אתם בסדר?". תשובה זו נובעת לא פעם מחשש להתארח בפסח אצל אנשים בעלי מנהגים שונים בתחום כשרות המזון לפסח. שאלת האירוח לא הייתה אקטואלית כל כך בעבר, מאחר ובדרך כלל במקום מסוים נהגו כולם בצורה זהה לפי מנהגי המקום. השאלה קבלה את משמעותה עם הקמת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות שריכזו יחד אנשים מעדות שונות ובעלי מנהגים שונים. שאלות אלו נשאלות ביתר שאת בדורנו, דור בו "הותרו שבטים לבוא זה בזה" והתרבו, ב"ה, נישואין בין- עדתיים, כשחריפות מיוחדת מקבלת שאלה זו לקראת חג הפסח – החג המשפחתי של ליל הסדר.
דוגמאות לשאלות לא חסרות: "מה מותר ומה אסור לאכול כאשר יש מנהגים שונים?", "מה בדבר תבשילים שבושלו בכלים של הנוהגים בהיתרים מסוימים?" ועוד.
בכל פעם שאני נדרש לסוגיה זו אני נזכר במעשה שאירע לי ושכך היה: בהיותי תלמיד בישיבת מרכז הרב התארגנו, קבוצת חברים, לטייל בחול המועד פסח. לקראת הטיול היינו מתוכננים להתחלק ללינה אצל מספר חברים. בגורלי יצא להתארח אצל חבר ממשפחה מיוצאי כורדיסטאן שאוכלת אורז (והרבה) בפסח. אני נמנה על יוצאי אשכנז, שאוסרים, כידוע, אכילת אורז בפסח.
שאלתי את מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל : איך אוכל לאכול בבית חברי? האם עלי לוותר על הטיול או שעלי להתארח אצל חבר אחר ? וענה לי הרב: "אם יגישו לך אורז אל תאכל".
"ואם יגישו לי תבשיל ובתוכו מעורב גם אורז?", המשכתי והקשתי, וענה הרב: "תוציא את האורז ותאכל את השאר".
"ומה לגבי הכלים והאורז שנמעך ואינו נראה?", המשכתי לשאול, וענה לי הרב: "תאכל".
בזמנו תשובות הרב נראו לי נועזות מאד, במיוחד על רקע ההתנהגות שהייתה רווחת ומוכרת לפיה בפסח אי אפשר להתארח אצל אחרים בגלל השוני במנהגים, במיוחד כשמדובר על טיול שאפשר לוותר עליו או להתארח אצל חבר אחר.
לימים הבנתי כי לא הייתה כאן שום פסיקה נועזת, אלא הלכה פשוטה ומפורשת בשו"ע (תנג, א, ובמשנה ברורה שם) לפיה קטניות שהתערבבו אינם אוסרים את התערובת, ובודאי שכלים שבלעו טעם קטניות אינם נאסרים. עקרון הלכתי זה קיים גם בכל המקרים של הבדלים הלכתיים השנויים במחלוקת מנהגים (שו"ע יו"ד סד ט ויו"ד קיט,ז).
רק במקרים בהם המחלוקת נובעת מחשש של איסור ממש, כגון בשר שנמצאה בו סירכא (לא חלק), יש אומרים שהכלים נאסרים (ש"ך שם קיט כ ובמנחת שלמה מד עמוד רלא ובבנין אב ח"ב לח). אולם לכל הדעות כאשר מדובר רק בספק אם בשלו בהם דבר האסור לשיטת האורח, או כאשר בשלו את האסור לפני יותר מעשרים וארבע שעות, יהיה מותר לאכול מכלים אלו (יביע אומר ה יו"ד ג, ואגרות משה יו"ד בנ). דברים אלו נכונים במיוחד כשיש חשש לאיבה ופגיעה במארח. כי חכמים התירו איסורים רבים בכדי לא לפגוע באנשים. (ע"פ שו"ע או"ח שיב,א ומשנה ברורה שם).
יה"ר שננצל את חג הפסח ואת ליל הסדר לחוויה משפחתית מורחבת, ובע"ה נזכה לקיימו עם הקורבן הנאכל ע"י כל בני הבית ובני משפחה וחברים מנויים נוספים.
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'. לתגובות: mbiegel53@gmail.com
