בקהילות ישראל רבות התקבל המנהג שלא לאכול קטניות בפסח. במדינת ישראל התקבצו גלויות שונות ורבות שחלקן נוהגות איסור בקטניות וחלקן מתירות אותן. מאחר וישנם הבדלים בהגדרת הקטניות במנהגים השונים, והדבר משפיע על התארחות בפסח אצל חברים או קרובי משפחה, ננסה הפעם לעמוד על מקור המנהג, גדריו ומשמעותו.
הסיבות למנהג ומקורו
ראשית אין כל ספק כי בקטניות אין שום חשש חמץ. רק חמשת מיני דגן (חיטים, שעורים, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון) מחמיצים, ולכן גם מאפה שנעשה מקטניות ותפח אינו חשוד בכך שהחמיץ (פסחים ל"ה א,וקי"ד ב. רמב"ם חמץ ומצה ה' א'). יחד עם זאת המנהג שלא לאכול קטניות בפסח הוא קדום מאד, וכבר בתקופת הראשונים הוא מופיע כמנהג מקובל שאין לזלזל בו (סמ"ק רכ"ב. שו"ע תנ"ג סע א בהגה. ערוך השולחן תנ"ג ד'. קיצוש"ע קי"ז ד).
מספר סיבות נכתבו לאיסור זה. הראשונה שבהן קשורה בכך שקטניות הן מעשה קדרה ותופחים כדגן, וגם עושים מהן קמח כדגן, ולכן אסרו אותן כדי שלא יבואו להחליף ולהתיר דגן בפסח. (סמ"ק רכ"ב. ערוך השולחן תנ"ג ד'). סיבה נוספת היא הערבוב שלא פעם קורה בין גרגרי חיטה וקטניות. מאחר שקשה לברור קטניות מדגן (מאחר והם דומים), קיים חשד שבו עלולים בפסח לבשל או לאפות מגרגרי חיטה המעורבים בקטניות לחם או תבשיל אחר שהוא חמץ גמור. (הטור תנ"ג ובית יוסף שם. ערוך השולחן תנ"ג ד').
גדרי האיסור
לכתחילה נהגו באשכנז שלא לאכול קטניות ותבשיליהן. גם תערובת קטניות נאסרה. מאחר שקבלו אבותינו מנהג זה משום גדר חשש חמץ, הרי שאסור מן התורה לבטל איסור זה מדין, והמזלזלים באיסור זה מעידים על עצמם שאין בהם יראת שמיים ויראת חטא ואינם בקיאים בדרכי התורה (שו"ע או"ח תנ"ג א' בהגה.ערוך השולחן תנ"ג ד').
אלו מינים מוגדרים כקטניות?
הרמ"א בשו"ע לא הגדיר מה הם מיני קטניות (כמו שלא כתב את הסיבה לאיסורן), אלא כתב מינים מסוימים שאינם כלולים באיסור: זרע ה'אקליזא' וה'אניס' וה'אוליאנדר'. יש מי שכתב כי מאחר ואין אנו יודעים לזהות את המינים הנ"ל שאינם כלולים באיסור הקטניות, לכן כל מיני הזירעונים אסורים (זכרון ליהודה ו). לעומתם יש מהאחרונים שכתבו שהאיסור הוא רק בקטניות שעושים מהם מעשה קדירה הדומה לדגן, בזרעוני גינה שגדלים בתרמילים ובאלה שגרעיניהם דומים בצורתם לדגן, אולם בשאר זרעונים הרי שאינם אסורים (שו"ע הרב בעל התניא תנ"ג ד', מעדני שמואל קי"ז כ"ה ועוד). יש שכתבו שקטניות חדשות שלא היו קיימות בזמן חז"ל כמו פולי הסויה ואגוזי אדמה (בוטנים) אינם כלולים בגזרה זו ומותרים בפסח. כך גם נוהגים יהודי ארה"ב. (אגרות משה או"ח ג' ס"ג, וכך הורה למעשה מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל. וכן פוסק הגר"ד ליאור שליט"א).
יש שכתבו שקטניות שלא היו רגילים לאוכלם בזמן חז"ל מאחר שהן רעילות, אולם כיום יודעים להפיק מהם מזון הראוי לאכילה (כמו כותנה ולפתית) הרי הם מותרים בפסח. (באהלה של תורה, סימן ס"ז עמ' 244. עמא דבר חלק א' עמ' רע"ב, תשובת הראשל"צ הגר"מ אליהו שליט"א).
יש שכתבו להתיר בשעת הדחק מצה של קטניות שנעשית בהשגחה על התהליך כמו באפית מצות (חתם סופר סימן קכא), וכן שמן מקטניות שנעשה ללא מגע עם מים בתהליך המיצוי (באר יצחק סימן קי"ג. מרחשת סימן ג'. מצוות הראי"ה סימן אורח משפט סימן ק"ט – קי"ד).
למעשה רוב הפוסקים הגבילו את איסור הקטניות ולא קבלו את הדעה לפיה כל מה שאנו מסופקים בהגדרתו אסור. מכאן שיש מקום להתיר שמן כותנה, לפתית (קנולה) ולציטין לרוב דעות הפוסקים שקבלנו דבריהם (לחם אבירים עמ' 88, 93).
גרעיני פירות או ירקות שנהגו לאכלם (כמו גרעיני אבטיח או דלעת), מותרים בפסח ואין בהם איסור קטניות, שהרי לא יתכן לאכול את הפרי אולם לאסור את גרעיניו. דבר זה נכון גם אם מדובר בגרעינים שהפירות שלהם נזרעים ברובם לשם הגרעינים, כמו דלעת למשל. (כך הורה לי מו"ר הגרא"ד רוזנטל זצ"ל דיין ביה"ד של הרב פראנק זצ"ל ומו"צ שערי חסד, ירושלים. לחם אבירים,88,93)
תערובת קטניות
אם נפלו (בדיעבד) קטניות לתוך מזון בפסח הן אינן אוסרות את התבשיל, וזאת בתנאי שאין רוב קטניות בתבשיל ושהקטניות אינן נראות בעין. אם יש קטניות הנראות בעין, צריך להוציאם מהתבשיל. כמובן שא"צ לומר שאינן אוסרות את הכלים שבישלו בהם קטניות (שו"ע או"ח תנ"ג א' בהגה. משנה ברורה שם ס"ק ח' וט'. כף החיים ס"ק כ"ח. ערוך השולחן תנ"ג ו.
לפי זה יש האומרים כי מזון שמעורבים בו קטניות שמכינים אותו במפעלים יהיה מותר לכתחילה לקנותם ולאכלם. הסיבה לכך היא משום שהתערובת נעשתה כדין למען הציבור אוכל קטניות, ובדיעבד אחרי שהתערבבו הקטניות כבר מותר לאוכלם כל עוד אין בהם רוב והן אינן נראות בעין. למעשה קשה מאד לציבור לדעת את אחוז המרכיבים במזון, ולכן אין הלכה זו מעשית כל כך. יחד עם זאת, לחץ של לקוחות יכול להביא את המפעלים ואת נותני הכשרות לציין ע"ג האריזה את הכיתוב "כשר לפסח מכיל קטניות" וזאת להבדיל מ"כשר לפסח לאוכלי קטניות". ההבדל בין שני הכיתובים הוא שבעוד שהאפשרות הראשונה מאפשרת למעוניינים בכך ליהנות ממזון שמכיל כמות מעטה של קטניות, הרי שהכיתוב האחרון הוא גורף. יחד עם זאת יש שאסרו מאכלים אלו מכיוון שעיקר התערובת של קטניות נעשתה במפעל עבור כלל הלקוחות, ומכאן שמדובר בערבוב קטניות לכתחילה שאסורה, אבל גדולי הפוסקים התירו. (לחם אבירים 88. 93)
גם מי שנוהג איסור בקטניות מותר לו לאכול מאכלים שאינם קטניות שבושלו בכלים שבלעו קטניות, ובלבד שלא יאכל קטניות הנראות בעין או תבשיל שרובו קטניות. יש המצריכים שלא יהיו הכלים בני יומם, אך אין נוהגים כן ולכן מותר לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאוכלם (כף החיים תנ"ג ס"ק כ"ז. שו"ע תנ"ג א' בהגה) וזאת מאחר שאין הקטניות אוסרות את הכלים. כמובן שמותר להשהות קטניות בבית בפסח ואין בהם שום איסור כלל (כף החיים על סימן תנ"ג ס"ק ט"ז).
