תורת הפוליטיקלי קורקט

המצב המחמיר בדרום הארץ, וההסלמה שבאה בעקבות שיגור הטילים לאשקלון גרמו אצלי לתחושה כי אני חייבת לעשות משהו. הרגשתי שאני פשוט חייבת לעשות משהו בבית הספר בו אני עובדת במסגרת השליחות שלי כאן בניו-יורק, שיכניס למודעות של הילדים את מה שמתחולל בארץ. חיפשתי משהו שיתפוס את תשומת הלב. הבטתי בעשרות ההודעות, הפרסומות ושאר שטויות שהיו תלויות על קירות בבית הספר והחלטתי להוסיף על ידם עוד מודעה אחת משלי. נכנסתי לאינטרנט ושם מצאתי תמונה של ילד מתחבא מתחת לשולחן בכיתה בזמן ההפצצה שהייתה באותו בוקר באשקלון. הדפסתי את התמונה והוספתי תחתיה את הכיתוב: How was your 1st period? This was 1st period in Ashkelontoday. (איך נראה השיעור הראשון שלכם היום? כך נראה השיעור הראשון היום באשקלון)

אמנם השלט היה קצת פרובוקטיבי, אבל התחושה הפנימית אמרה שאם לא זה, אין לי מושג מה כבר ינער את האנשים ויהפוך אותם מודעים למתחולל בארץ. הדפסתי כמה מודעות ותליתי אותם ברחבי בית הספר.
כמה שעות מאוחר יותר העיר את תשומת ליבי שליח אחר העובד בבית הספר לשלט תגובה שנתלה כמענה לשלט שלי. אחד השמיניסטים הדפיס תמונה של ילד פלסטיני שחייל צה"ל עומד חמוש על ידו וכתב מתחת לתמונה: This child didn't have a 1st period today. (הילד הזה לא הגיע לשיעור הראשון בכלל).
ההרגשה שלי ושל שליחים נוספים הפועלים בבית הספר הייתה כאילו קיבלנו סטירת לחי. אם לא די בכך, פנה אלי אחד מהמורים בבית הספר ושאל האם קיבלתי אישור לתלות את השלטים שהכנתי. מעולם במשך חצי השנה שאני כאן לא הייתי צריכה לבקש אישור לתלות משהו בבית הספר. אותו מורה שראה את התלמיד שתלה את שלט ה"תגובה", ניסה למנוע ממנו לעשות זאת בטענה כי הדבר מנוגד למדיניות בית הספר הדורשת את אישור המנהל לתליית שלטים בשטח בית הספר. מכאן, אמר לי אותו מורה, שאותה שאלה מופנית גם כלפי. המורה אמנם הבהיר לי שגם אם ריברדייל ידועה בתור מעוז של השמאל היהודי בניו-יורק, הרי שעדיין הדברים שהופיעו בשלט "התגובה" מייצגים דעת המיעוט ואינה משקפת את רוב הציבור היהודי בריברדייל.
הסיפור כולו חולל סערה אצל סגל ההוראה בבית הספר שמקפיד על פלורליזם וסובלנות בנוגע לדעות שונות. מכאן שאף אחד לא התנגד לדעות התלמיד אלא לצורה בה הובעה הביקורת.
ייתכן והכל נכון, אבל עדיין התחושה הפנימית היא של כאב ואפילו פגיעה. אני תליתי שלט שמטרתו לעורר מודעות ולא ויכוח פוליטי. התגובה כבר בקשה לעשות דבר אחר לחלוטין. האמת היא שזה מלחיץ. איך יכול להיות שמה שבעיני נראה כמו העלאת מודעות למצב לא הגיוני בארץ, הופך גם הוא לעניין "רגיש" שיש להציגו באופן עדין??

יעל רינג, שליחת בני עקיבא העולמית לריברדייל, ניו יורק

"רחוק מהעין קרוב ללב"- הוןא מדור המסקר את חוויותיהם של שליחים בתפוצות ישראל מטעם בנ"ע העולמי ו"בן-עמי"- המחלקה לשירותים רוחניים בהסתדרות הציונית.