בפינתנו בשבוע שעבר התחלנו לעסוק בדינו של יין שמלצר נוכרי או יהודי מחלל שבת, פתחו אותו. יין שכזה נאסר על ידי חכמים בשתייה. אולם איסור זה לא חל על יין מבושל, וזאת מכיוון שיין שבשלו אותו נחשב ליין שאיכותו פגומה ונוכרים לא רגילים להשתמש בו לניסוך בעבודה זרה שלהם. מכאן שיין מבושל שנגע בו גוי או יהודי מחלל שבת לא נאסר (עבודה זרה ל, א). דין זה מביא אותנו לשאלה מה נכלל בגדר יין מבושל.
בשאלה זו ישנן כמה דעות. יש שפסקו כי צריך להרתיח את היין ממש עד שיתאדה חלק ממנו, כלומר להביא את היין לטמפרטורה של 100 מעלות לפחות (הרמב"ן על עבודה זרה ל, א). מאידך יש שכתבו כי מספיק להרתיח את היין ולא חייבים להגיע למצב של אידוי (רא"ש עבודה זרה פ"ב בשם הראב"ד ורב האי גאון). להלכה נפסק בשולחן ערוך כי יין מבושל שנגע בו עובד כוכבים מותר. "ומאימתי נקרא מבושל? משהרתיח על גבי האש" (שולחן ערוך יורה דעה סימן קכג סעיף ג).
בכוונת השולחן ערוך שכתב "משהרתיח על גבי האד" נחלקו מפרשיו. יש מי שסבר כדעה הראשונה דהיינו "שיתמעט ממידתו על ידי רתיחה וכן כתבו הרשב"א והר"ן" (ש"ך שם). ישנם אחרים שסברו שהרתחה בלבד מספיקה: "נחלקו בהפשירו אי זהו בישולו אבל כשהרתיחו לד"ה הוי מבושל" (סה"ת והרשב"א והרא"ש וש"פ בביאור הגר"א שם). מאידך יש גם מי שפירשו כי אין מחלוקת בין שתי הדעות ויין נחשב כמבושל על פי שתי ההגדרות (הרמב"ן על עבודה זרה ל, א).
לפני כ-40 שנה נעשו בארה"ב ניסיונות לשכנע יקבים גדולים להרתיח את היין שהם מייצרים בכדי שיהיה כשר. ברוב המקרים היקבים הגדולים והאיכותיים סרבו לבקשה משום שלא רצו לקלקל את שמם ע"י יצירת יין שאינו איכותי. לטענת המומחים בישול היין פוגע באיכותו.
סוגיה נוספת קשורה בתהליך הפיסטור שיינות רבים עוברים אותו מטעמי בריאות. יקבים רבים נוהגים לפסטר את היין בטמפרטורה של למעלה מ- 80 מעלות בשיטה מיוחדת של לחץ במערכת סגורה, שיטה שלדעת חלק מהמומחים אינה פוגמת בארומה ובאיכות של היין. מאידך, ישנם גם רבים המתנגדים לפיסטור מאותם טעמים של התנגדות להרתחה.
כך או אחרת, נשאלת השאלה האם ליין מפוסטר יש דין יין מבושל ולכן הוא מותר במגע עם גוי? גם כאן נחלקו הדעות. היו פוסקים שהתירו יין מפוסטר משום שלדעתם כל חימום מעל לטמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס (יד סולדת) נחשב בהלכה בישול, ולכן יין שכזה נחשב למבושל ולא חלה עליו גזרת חכמים האוסרת מגע של נוכרי. מכאן שהסוברים כן מפרשים את דברי השולחן ערוך שכתב "משהרתיח על האש" לא כרתיחה ממש, מה גם שלדעתם גם בחום שכזה חלק מן היין מתאדה(אגרות משה יו"ד, ג,לא. ומנחת יצחק ז, ס"א).
מאידך, היו שאסרו יין מפוסטר, שכן לדעתם יין מבושל הוא יין שרתח ממש והתאדה מעט והשתנה טעמו לרעה, וכל אלה מתחוללים רק בהרתחה ב 100 מעלות צלזיוס (מנחת שלמה א, כה, אור לציון ב,כ).
למעשה רוב היין המיוצר כיום בישראל הוא יין מפוסטר וכך גם מצוין על הבקבוקים. היינות שאינם עוברים פסטור הם בדרך כלל יינות איכותיים המגיעים מיקבי בוטיק. גם "יקבי רמת הגולן" מקפידים שלא לפסטר את היין שהם מייצרים בכדי שלא לפגוע באיכותם.
לאור זאת, המליצה הרבנות הראשית לפני שנים מספר, להגיש באירועים אך ורק יין מפוסטר. המלצה זאת נועדה לעקוף בעיות הקשורות בפתיחת בקבוקים בידי מלצרים נוכרים או מחללי שבת. מכאן שבמקומות (מסעדות, אולמות וגני אירועים) בהם מוגשים יינות מפוסטרים אין שום בעיה לתת למלצר לפתוח את הבקבוק גם אם הוא נוכרי. אם מדובר במלצר יהודי שאינו שומר שבת, ניתן להוסיף להיתר זה גם את הדעות הגורסות כי ההגדרה ההלכתית של מחלל שבת בפרהסיה אינו חל על ה"חילוני המצוי", כפי שכתבנו בפינתנו בשבוע שעבר.
נסיים בתפילה שנזכה בפורים של שנה זו לקבלת התורה מחדש, ע"י כל חלקי העם וכך נוכל למזוג את כל סוגי היין, לכל הדעות בשמחה ובאהבה.
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'
