העוף המודרני

אנו ממשיכים ללוות את העוף בתעשייה הישראלית בדרכו האחרונה , לצלחת שלנו.

והפעם נעסוק באריזה ובשיווק העוף.

על אריזות של עופות או חלקיהן נמצא לפעמים מדבקה שכתוב עליה: "חותם בתוך חותם"

למה הם מתכונים? ומה עם העוף שאין לאריזתו מדבקה כזו ?

כאשר אדם שולח מאכל כשר מעיר לעיר ע"י גוי או ע"י יהודי שאינו שומר כשרות יש חשש שמא השליח יחליף את המאכל במאכל דומה אבל טרף.

ולכן אם מדובר במאכל שתחליפו הטרף יכול להיות אסור מן התורה כמו: בשר, דג או יין צריך שתי חותמות (סוגרים) כדי שאפשרויות ההחלפה יהיו מסובכות יותר. ואם מדובר במאכל שתחליפו יכול להיות רק אסור מדרבנן כמו:לחם, גבינה, וכד' אפשר להסתפק בחותם אחד. (שו"ע יו"ד קי"ח א)

במצבנו כיום מובילים את העוף הכשר מהמשחטה למרכולים  ולרשתות השיווק ע"י נהגים נוכרים או יהודים שאינם דתיים, ומכיוון שעוף הוא מהמאכלים שתחליפיהם יכול להיות  עוף שאסור מן התורה אם כן צריך לארוז את העוף באריזה בעלת שני סוגרים כדי להקשות על אפשרות פתיחת האריזה והחלפת העוף בעוף שאינו כשר.

שני הסוגרים אינם מונעים באופן מוחלט את אפשרות פתיחת האריזה אלא הופכים אותה לטורח גדול. (עבודה זרה לא, ע"א, רש"י בד"ה מיהדק)  על כן יש הסבורים שאם נעשה סוגר אחד איכותי שקשה לזייפו הרי זה כמו שני סוגרים. (אגרות משה יו"ד א נו ועוד)

יש הסוברים שבמקום שבו העוף הכשר מהווה רוב המזון שמשווק וממילא  אפשרות ההחלפה לעוף טרף קשה גם בלי החותם, ולכן , אפשר להסתפק בחותם אחד. (כף החיים סימן קיח אות ב בשם אחרונים רבים)

לכן בהנחיות הרבנות הראשית לא ניתנו הנחיות מיוחדות לעניין הסוגרים של האריזות כי העוף ארוז בשקית חתומה שקשה מאד לפתוח אותה ולחזור ולסגור. וכן כי המסיעים את העופות הם עובדי חברה מסודרת המקבלים שכר ואין להם כל עניין או רווח מהחלפת העופות.

למעשה העופות או חלקיהם מגיעים לחנויות בשני סוגרים שקית חתומה, ארגז חתום או מדבקה חובקת שוק וכד'.

אין הבדל הלכתי למעשה בין העופות המסומנים כחותם בתוך חותם ובין אלה שאינם מסומנים.

לסיום סידרת המאמרים על העוף בישראל נביא בפניכם סקירה של משחטות גדולות שנבדקו על ידינו ונמצאו מתאימות להגדרת כשרות למהדרין, לפי אמות המידה שהבאנו בפניכם בפינות האחרונות ולפי קביעת הרבנות הראשית.

הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'