אני חייב להודות שכל עוד היינו בישראל המוח הקטן שלי לא ייצר יותר מדי מחשבות מקוריות. בעוד שהשגרה בעבודה ובאוניברסיטה כמראה לא ממש היטיבו עם רוח היצירתיות שבי,הרי מאז שהגענו לשוודיה אני ממש פורח. כבר העליתי שלושה רעיונות מקוריים כיצד להשיג את המיליון הראשון שלי. האמת היא שלאשתי קצת נמאס. אחרי הכל כמעט כל משפט שני שלי בזמן האחרון מתחיל ב"את לא מאמינה על מה חשבתי היום". אבל למרות הכל אני בשלי.
אחלוק עמכם רק רעיון אחד שכזה שבא לי בהשראת הביקור המלבב לו זכינו השבוע. הביקור הניב אצלי רעיון עסקי מבריק בתחום הספרות. אמנם שמו של הספר והנושא שלו לא מקוריים במיוחד, אבל אני בטוח שלמרות זאת הוא ימכור מיליוני עותקים. שמו של הספר יהיה "כיצד להסתדר עם חמותך בשישה ימים", או "מלחמת ששת הימים: גרסת החמות". מי לא יקנה ספר שכזה? מפאת בעיות הקשורות בזכויות יוצרים אני מנוע מלחשוף כעת את סוף הספר. אסתפק בציון העובדה החשובה שאחד הפרקים המרכזיים בספר נקרא: "אל תשכח שבסוף היא חוזרת הביתה". (אגב, לכל אלה שתוהים, אני וחמותי מסתדרים מצוין)
ובמעבר חד. בקהילה היהודית בגטבורג, מקום מגורנו, פועל בית ספר יסודי יהודי לכיתות א'-ו'. לטובת התלמידים שאינם נמנים על קהילת בית הספר, אם מפאת גילם המופלג, מגורים רחוקים, או כל סיבה אחרת, פועל מדי שבוע בימי רביעי בית ספר ערב לתלמידים מגיל כיתות גן חובה ועד כיתה ט'. בין שאר תפקידינו כשליחים, אנחנו עובדים גם בבית הספר הזה.
לפני שבועיים התחלנו בבית הספר פרויקט חדש: "תחנות רכבת בישראל" שמו. בכל שבוע הילדים "נוסעים" לאתר אחר בארץ הקודש ולומדים דרך האתר על ציונות, עברית, היסטוריה יהודית, מדינת ישראל ועוד. בשבוע שעבר "נסענו" לאילת ובדרך עצרה "הרכבת" לשוקו בקיבוץ יטבתה. בשבוע הבא אנחנו אמורים "לבקר" במצפה רמון. באילת למדנו מעט על מילים שימושיות בעברית הקשורות לים ולדגים. בירושלים,שבה אנו אמורים לבקר בהמשך אנו אמורים ללמוד על מורשתה ההיסטורית של עיר הקודש ובמצפה רמון נלמד על תופעות הטבע הייחודיות של ישראל.
מכיוון שרצינו להיות מקוריים לא רק בעניינים פיננסיים אלא גם בתחום החינוכי,פניתי לרכבת ישראל במכתב בבקשה לקבל חומרים וסיוע שיאפשר לנו להפוך את מיזם "הרכבת" שלנו לקצת יותר "אמיתי". לצערי כבר כמעט חודש שאין קול ואין עונה. אולי לכם יש במקרה איזה קרוב משפחה שעובד שם? אני מוכן בתמורה לנדב כמה רעיונות עסקיים מקוריים.
אריה יעקובסון ומשפחתו הם שליחי "בן עמי" המחלקה לשירותים רוחניים בהסתדרות הציונית ובני עקיבא העולמית בגטבורג- שבדיה.
המדור "רחוק מהעין קרוב אל הלב" מוקדש לתיאור קורותיהם וחוויותיהם של שליחים המפוזרים בגלויות שונות במסגרת שליחות ציונית בתפוצות ישראל. המדור מתפרסם בשיתוף המחלקה לשירותים רוחניים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית ותנועת בני עקיבא העולמית
