פעם אחת בליל שבת צעק רבי נחום מטשרנביל כי רגלו לא מרגישה שבת. התפלאו חסידיו מאוד ומצאו כי בטעות רגלו האחת הייתה עטופה בגרב של יום חול.
בגדיו של האדם משפיעים עליו, לכן הכהן צריך לעטות עליו בגדי קודש. בפרשתנו נאמר כי הבגדים צריכים להיות נכבדים ומפוארים: "ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כח, ב)
רבי משה בן נחמן, הרמב"ן, מסביר כי בגדי הכהן הם כדוגמת בגדי המלכות. כפי שיעקב ביכר את יוסף מעל אחיו כעין מלך, ועל כן הלביש אותו כתונת מיוחדת הרקומה בפסים, כך גם נהגו בנות המלך לפני נישואיהן ללבוש מלבושים מיוחדים על בגדיהן הרגילים
"שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים, כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר (ישעיה סא, י), כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן, כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה, כמו שמצינו בכתנת ועשה לו כתנת פסים (בראשית לז, ג), שפירושו מרוקמת כדמות פסים, והיא כתונת תשבץ כמו שפירשתי, והלבישו כבן מלכי קדם"
מכאן שהלבשת הכהן בבגדים מיוחדים מלמדת על הכבוד והחשיבות שהתורה מייחסת לו.
עוד מוסיף הרמב"ן כי בפנימיותם של דברים על הכהן ללבוש בגדי מלכות משום שמי שיוצא ובא לפני בורא עולם, כמשרתו הבכיר, ראוי שילבש בגדי פאר והדר מפני כבודו של ה' יתברך. נוסף על כך, המקדש גם נבנה בכבוד ובפאר. כל זאת כדי לרומם את שמו יתברך.
"…ועל דרך האמת, לכבוד ולתפארת, יאמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עזם, כדכתיב (תהלים פט, יח) כי תפארת עזמו אתה. וכתיב (ישעיה סד, י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו, וקדשנו הוא הכבוד ותפארתנו תפארת ישראל" (רמב"ן לשמות כח, ב, ד"ה לכבוד ולתפארת).
מכיוון שבגדי הכהן הם לפאר ולרומם את הכהנים העובדים לפני הבורא, על פי הרמב"ן, צריכים הם להיות עשויים לשם ה'.
מרן הרב קוק זצ"ל מוסיף ומבאר כי לבגדים יש שני תפקידים. יש בגדים שתפקידם הוא לכסות, ויש בגדים שתפקידם לגלות. בגדי כהונה באים לגלות עבור עם ישראל את מהותם של הכהנים. ולכן אינם בגדים שבאים לכסות, כמו הבגדים שלבש אדם הראשון שבאו בעקבות החטא, אלא הם מזכירים לעם ישראל את הקשר לבורא.
על כן, ביאר רבי שלום נח ברזובסקי בספרו נתיבות שלום כי ההלכה שבערב שבת צריך האדם למשמש בבגדיו מרמזת על חובת האדם למשמש בבגידותיו ולתקנן לקראת הגעת השבת.
"בגדו, לשון בגידה, אחרי שעבר עליו שבוע שלם אשר בגד בו בניגוד לרצון ה´, כיון שבאה שבת קודש עליו למשמש בבגידותיו על מנת לתקנם כדי שלא יכנס לשבת בלבוש שק, דכמו שצריך להחליף מלבושיו הגשמיים המלוכלכים כמו כן עליו לרחוץ ולהטהר מהכתמים הרוחניים, ועל זה אמר רב יוסף (שבת יב.) הלכתא רבתי לשבת, זוהי הליכה גדולה והשער להכנס לשבת".
מכאן אנו למדים שהבגדים המסמלים את המידות והמעשים של האדם, שהוא עוטה עליו בחיי היום-יום. אם אינם טובים הם, עלינו להסירם כדי שנוכל ללבוש בגדים חדשים, כלומר לתקן את מידותינו ומעשינו.
כותב המאמר:
הרב אבי שיש – רב קהילת משכן ישראל קרית משה, רחובות.
