אחד מספרי הניהול המפורסמים והנמכרים ביותר הוא הספר "לנצח נבנו" של ג'ים קולינס וג'רי פוראס, שנחשב לאחד מעשרת ספרי הניהול הטובים ביותר בכל הזמנים. "לנצח נבנו" דן במחוללי ההצלחה המתמשכת של שמונה עשר חברות עסקיות המוכרות לכל צרכן ברחבי העולם ומנתח את התנהלותן. בין החברות שאותן מנתח הספר ניתן למנות את: "ג'ונסון אנד גו'נסון", "דיסני", "סוני", "פורד" ועוד. המסקנה אליה הגיעו החוקרים היא שעל מנת שחברה תחזיק מעמד לאורך זמן, ותשמור על מקומה בראש הפרמידה הכלכלית, לא די ברצון לעשות כסף או להרוויח. בכדי להצליח חברה חייבת חזון ערכי, חלום שמגלם בתוכו הרבה מעבר לכסף ורווחים. החוקרים מצאו כי המייסדים והיזמים של כל החברות אשר נצפו ונחקרו הגו חזון שהחזיק את החברה לאורך זמן גם בתקופות של משברים. החזון של ג'נרל מוטורס לא היה רק להרוויח בגדול, אלא להפוך את המכונית למוצר שווה לכל נפש. חזון דומה היה נחלתה של חברת IBM שמייסדיה דברו במשך שנים על המחשב כמוצר אישי בכל בית. מסקנת החוקרים הייתה כי רק אופק "רוחני"- אידאולוגי יכול להחזיק מעמד במשברים, בסערות ובמיתונים. רק חלום המדבר אל הלב והנשמה, ולא רק אל הכיס, יכול לגרום לחברה לשרוד ואף להתפתח לאורך שנים רבות.
בפרשת השבוע אנו נפגשים עם יעקב אבינו שיוצא למסע ארוך שתחילתו בבריחה מפני אחיו עשיו, וסופו בהתהוותה של אומה חדשה – עם ישראל. יעקב עוזב את בית אביו בחוסר כל. דווקא משום כך הוא חייב חזון. הוא חייב לחלום חלום גדול שיחזיק מעמד לאורך שנים, ויהווה גרעין אידאולוגי לתקומתו של עם.
"על הדרך" יעקב מצליח יפה גם בעסקים. מאדם רדוף ונמלט שרק בגדו על עורו וחייו תלויים לו מנגד, הוא הופך לאדם בעל רכוש עצום המאפיל אף על רכושו הגדול של לבן חותנו: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים:"
כל אדם אחר במצבו של יעקב, היה מסתפק בחלום העושר הגדול שהתגשם. יעקב ש"עשה לביתו" הרי לא יהיה חסר כעת מאומה למשך דורות רבים. אולם, כאמור לעיל, אדם שחולם חזון ארוך-טווח, חזון על הקמתו של עם שבייסודו אידיאל עצום, איננו יכול להסתפק בכך. הוא חייב להמשיך ולחלום. האופק רחוק הרבה יותר מהתגשמות חזון העושר.
תמצית חזונו של יעקב מופיעה בתחילת הפרשה בחלום המוכר על המלאכים העולים וירדים בסולם:"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. והִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹקי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹקי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: ְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ: וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹקים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹקים:"
יעקב חולם את חזונו של עם ישראל, וחזון זה מורכב משתי נקודות עיקריות. הראשונה שבהם היא הקשר אל האלוקים, ואילו השניה היא הקשר אל ארץ ישראל. החיבור בין הרוח ובין החומר, בין השמים ובין הארץ, מתבטא היטב בסולם המהווה מוטיב מרכזי בחלום; סולם המוצב ארצה אולם ראשו מגיע השמימה.
יעקב מבין כי על מנת לשרוד, ועוד יותר מכך- על מנת להצליח, אי אפשר להיות רק חומרי. קיום לאורך זמן לא יכול להתקיים רק בארץ, ברכוש ובנדל"ן. האופק חייב להיות בשמים, ובמקרה של יעקב האופק ברור לגמרי: על הסולם עולים ויורדים מלאכי האלוקים.
היה זה החזון שהחזיק את יעקב לאורך שנותיו הקשות עם לבן. החלום סייע לו לצלוח את המכשולים, את הרמאויות, את הקור בלילה ואת החום ביום. החזון החזיק אותו ישר ונאמן לדרך והוא זה אשר החזיר אותו לארץ ישראל. יעקב מחליט למרות העושר הרב שצבר, לצאת לדרך קשה ולא ברורה וכשהוא מספר על כך לנשותיו הוא מסביר זאת כך: "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹקים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי: ..אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵ-ל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ". הוא מספר להם את החלום, את החזון.
אם החזון כבסיס לקיום היא מסקנתו של ספר שחקר חברות מסחריות במאה ה-20, הרי שהדבר נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בתרבות ובהיסטוריה של עמים. המפה ההסטורית- תרבותית של עם ישראל רצופה כולה במשברים, אסונות, נסיונות חוזרים ונישנים לעוקרו מן השורש ולמוחקו מעל במת ההיסטוריה. עם ישראל הצליח וצלח את כל אלה. הוא שרד, החזיק מעמד ואף קנה לעצמו שם ומעמד של אומה מובילה מכל הבחינות. שורשי ההצלחה טמונים בחזונו של יעקב אבינו שבפרשת השבוע שלנו.
הרב חגי גרוס הוא מנהל תיכון "הצבי" – מקיף דתי נתיבות, ולשעבר מנכ"ל ארגון רבני 'צהר'
