שאלה: ביום הכיפורים, ביום הקדוש, אנחנו קוראים בתפילת המנחה בקריאת התורה את פרשיית העריות, למה חכמים קבעו שזה הנושא אליו ראוי להתייחס אליו לפני תפילת הנעילה, לקראת סופו של יום הכיפורים?
תשובה: יצר המין הוא לא עוד אחד מהיצרים , ניתן לומר כי הוא "היצר" המשמעותי ביותר שהרי בעזרתו יוצרים חיים חדשים, בזכותו מתקרבים אנשים ובונים את ביתם ועל ידו נעשים שותפים לבורא העולם ביצירת חיים חדשים.
מה תפקידם של היצרים? בורא העולם נטע בעולם ובאדם את הכוחות ואת היצרים שישמרו את האדם ואת העולם , בזכות יצר האכילה האדם מרגיש רעב וכך אוכל ומשמר את כוחות גופו, בזכות יצר הממון האדם מרגיש חוסר ועל מנת להשלים החסר מחפש פרנסתו ועובד קשה כך שיוכל להביא טרף לבני ביתו, בזכות יצר השינה מרגיש האדם עייפות וכך מחויב הוא לישון ולחדש את כוחותיו מחדש, לו האדם לא היה מרגיש רעב, עייפות, וחוסר ממון, הרי שהיה עומד במקומו ולאט לאט היה מתמוטט הוא והעולם היה מתמוטט איתו.
ככל שהיצר קשור יותר לנקודת החיים הרי הוא משמעותי יותר וממילא הוא גם יצר חזק יותר.
עוצמותו של היצר מעידה כאלף עדים על הפוטנציאל האדיר הטמון בו!
בגלל שיצר המין הוא יצר שדואג לא רק לביסוס ושמירת החיים (כיצר האכילה והשינה ) אלא דואג הוא גם ליצירת חיים חדשים ולהמשכיות העולם לנצח נצחים ממילא יצר המין הוא יצר חזק כל כך וממילא נמשכים האנשים והנשים זה לזו ונעשים שותפים למגמות נצחיות.
לא דומה מנוע פשוט של רכב ישן נושן למנוע חדיש של מכונית ספורט חדשה.
ככל שהמנוע חזק יותר הביצועים שלו יהיו טובים יותר ומרשימים יותר.
יצר המין הוא הוא המנוע של החיים!
במבט חיצוני ניתן לחשוב כי הדרכת התורה והגבלותיה הרבים בתחום זה מצמצמת את כוחותיו של האדם ומדלדלת את הנאות חייו ומכוונת אותו לבריחה מהחומר בכלל ומיצר המין בפרט, אך במבט עמוק יותר ניתן לראות כי התורה מכוונת את האדם כיצד לחיות חיים בהם ישנה העצמה של הכוחות כולם, התורה לא מסכימה עם הגישה המתירנית המציבה את ההנאה בתור ערך העומד בפני עצמו,האם התורה שוללת הנאה ושמחה? מהפסוק שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ניתן ללמוד כי החן והיופי זרים הם לדרכה של תורה ושקר נקראים, אמנם הגר"א מבאר כי כוונת הפסוק היא – שקר החן והבל היופי אם הם עומדים בפני עצמם אך אם האשה יראת ה' אזי בחן וביופי היא תתהלל!
ביום כיפור לקראת סוף הצום יכול האדם לטעות טעות גדולה, יכול הוא לחשוב כי האידיאל הוא להתנתק מהחומר ולהיות כמלאכי עליון שהמציאות הגשמית זרה להם (ויום הכיפורים הרי מדגיש את הידמותנו למלאכי עליון, אין אכילה ושתיה, אין הנאות הגוף , אנחנו מנותקים ממגבלות החומר) ובגלל טעות זאת יכווין בתפילתו ובווידוייו אל מגמה זאת,להיות כמלאכי השרת, לא כך היא הדרכתה של תורה!
בטרם נתחיל בתפילת הנעילה אנחנו קוראים בתורה את פרשת העריות ומדגישים כי משימתנו בעולם היא להיפגש עם הקב"ה מתוך המורכבות שלנו כבני אדם, ילודי אישה, קרוצי חומר,אנחנו מבינים כי קדושה היא לא רק ריחוק מהחומר אלא עידונו,לא רק צומות אלא אכילה בקדושה, לא צמצום כוחות הגוף אלא הרחבתם, "מבשרי אחזה אלוקה", וכך נוכל לכוון את תשובתנו ואת תפילתנו האחרונה ביום הקדוש לקראת בניית חיים של קדושה המחוברת לגוף ,בניית חיים של אושר ושמחה, חיים של אור וישועה.
הרב אלי שיינפלד הוא ר"מ בישיבה התיכונית במעלה אדומים
