סופר שלא מצליח לסיים את ספרו החדש מקבל הצעה מפתה, אך בה בעת מוזרה, ממיליונר ירושלמי שמצא לו דרך מקורית להנציח את בתו האהובה שהלכה לעולמה. הסופר מוזמן על ידי האיש העשיר להצטרף לפורום המתקרא 'סגל חבורה' המונה מספר מצומצם של אנשים, המתכנסים מפעם לפעם, לצורך ליבון נושאים שונים העומדים ברומו של עולם ובתמורה זוכים בכל מנעמי האירוח המפנק במלונות בחו"ל וכן למענקי מחקר שמנים. הסופר המספר נענה להזמנת הגביר, מצטרף לחבורה המתכנסת בברלין, וכך מתוודע לעולמן הסוער של הנפשות הפועלות ונשאב להרפתקה שהופכת למסע שלם שמוביל לכתיבתו של ספר אחר לגמרי מזה שתוכנן מלכתחילה.
"לפני המקום", ספרו החדש של חיים באר, נכתב בגוף ראשון. המספר הוא הסופר חיים באר עצמו שמגולל את סיפור הלידה של ספרו. למרות שכל דמות בספר מלאה ומורכבת, הגיבור האמיתי של 'לפני המקום' הוא לא איש או אישה אלא 'הספר' עצמו. הספר הוא המכנה המשותף לכל הדמויות בעלילה, וכולן מקיימות אתו יחסי אהבה או שנאה על רקע עיסוקם הנוכחי או בעקבות אירועים בעברם.
חוץ מספרים, ב"לפני המקום" קיימת גם נוכחות מוגברת של השואה, כשברקע מרחפת לה באורח קבע הטראומה של שריפת ספרי היהודים בברלין לפני השואה, וכן החשש מאובדן נוסף של אוצרות יהודים בחורבן עתידי שעלול לבוא. בכך מתגלמת לה חרדת הקיום היהודי שמוסיפה חשיבות למילה הכתובה ומעצימה את ערכו של ארון הספרים היהודי. ציר העלילה נע בין ברלין של אז לברלין של היום ובין ברלין של היום לישראל של השנים האחרונות.
"לפני המקום" הוא ספר שנכתב היטב. שפתו של באר עשירה בפתגמים ציטוטים ופרשנויות פנימיות. אנשי תורה עשויים ליהנות ממנו במיוחד וזאת בשל השימוש הרב, באופן יחסי לרומן ישראלי, שנעשה בו במקורות חז"ל. רעיון העלילה מבריק והעלילה המרכזית מצדיקה את עצמה כמעט לאורך כל הספר וזאת למרות ריבוי עלילות המשנה. חיים באר מפגין בכתיבתו ידע רב ויכולות ספרותיות מעוררות קנאה. יהיו שיאמרו כי בחלקים מסוימים של הספר המפגן הזה חורג מעט מגבולות הטעם הטוב ומשאיר אצל הקורא תחושה של רברבנות, אולם גם כך מדובר בסופו של דבר ביצירה עשויה היטב.
באר, בהתחכמות שמאפיינת חלקים נרחבים בספר, מציין בעצמו לקראת סוף הספר את מגרעות יצירתו. הוא עושה זאת, לדבריו, מכיוון שנאמנים עליו דברי הגמרא במסכת בבא קמא: "מילתא גנאה דאית בך, קדים אמרה" כלומר, דבר של גנאי שיש בך, הקדם ואמור קודם שיבואו אחרים ויאמרו. בין מגרעות ספרו הוא מציין את הכניסה האיטית לעלילה, הנובעת מרוב סטיות ועלילות משנה, את הפגנת הלמדנות המוגזמת מעט, ואת העלילה שעלולה להיתפס כ'אשכנזית מידי'. אבל למרות כל החסרונות שהוא מונה ושניתן להוסיף, "לפני המקום", הוא ספר מעשיר, מרתק, וסיומו המצוין מחפה על פתיחתו המעט מייגעת. אין ספק שאוהבי ספרים יאהבו במיוחד את הספר הזה.
לפני המקום, הוצאת עם עובד 298 עמ'
אלישיב רייכנר, עיתונאי ב'מקור ראשון וחבר מערכת 'נקודה"
