קואליציית המתנגדים הרחבה לחוק הפרטת הקרקעות, היא ביטוי מעשי לכך שהתקווה לא אבדה כל עוד יש אחדות בין כל חלקי העם בעניינים מהותיים. פרופ' יוסי כץ, מהמתנגדים הבולטים לרפורמה, כותב מדוע חשוב שכל אחד ואחד מאיתנו ייקח חלק במאבק
הקק"ל מאז הקמתה בראשית המאה ה-20, ובמשך שנים רבות בקרב אלפי קהילות בעולם היהודי, פתחה את המנשרים שהפיצה במילים: "תעודת הקק"ל היא לרכוש את אדמת ארץ ישראל לקנין עולם לעם ישראל". כה עמוק וקונצנזואלי היה רעיון הקק"ל ב'עשרת הדיברות' של ההסתדרות הציונית, עד שלאבות המייסדים של מדינת ישראל היה ברור היה שיש להחיל אותו על כלל מקרקעי ישראל ולא רק על קרקעות הקק"ל. ואכן כך קבעו חוקי המקרקעין החשובים ביותר של מדינת ישראל שנחקקו כבר בראשית שנות ה-50 הלא הם 'חוק נכסי המדינה' (המתיחס לכל הקרקעות שירשה המדינה מהמנדט) ו'חוק רשות הפיתוח' (המתיחס למקרקעין שהיו בבעלות ערביי ארץ ישראל שעזבו הארץ על רקע מלחמת העצמאות). בשנת 1960 החליטה כנסת ישראל לחוקק חוק יסוד מיוחד בעניין, הלא הוא "חוק יסוד מקרקעי ישראל" לרוב שטחה של מדינת ישראל בגבולות 1967. החוק קובע כי "מקרקעי ישראל והן המקרקעין בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקק"ל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת."
מתברר כי את הרעיון הכל-כך בסיסי, מקודש וקונצנזואלי לכל התנועות הפוליטיות בישראל, גם אלו השמאליות ביותר והחילוניות ביותר, עומד להיות מנופץ לרסיסים בעוד כשבוע בידי כנסת ישראל. הערכים הציוניים שמשחר ימיה של הציונות היו ליבת קיומה של מדינת ישראל, עומדים להיות נכרתים בידי ראש הממשלה, שמיד עם עלותו לשלטון הכריז על "רפורמה" שמשמעותה העברת הבעלות על מקרקעי ישראל לידים פרטיות. רפורמה זו היא לא רק ניפוץ ערכים, אלא סכנה כלכלית, חברתית, חוקתית וסביבתית, אולם בראש ובראשונה היא מסוכנת מבחינה לאומית ואסטרטגית.
אמנם מבחינה פורמאלית הרפורמה מתייחסת רק למקרקעין העירוניים, אולם ברור לכל כי זה רק עניין של זמן עד שתוחל גם על המגזר הכפרי. בצדק יטען בבוא העת, תושב הכפר והפריפריה בפני בג"ץ מדוע הוא מופלה לרעה משכנו העירוני שיכול לרשום את דירתו בבעלות מלאה, בעוד הוא נותר במעמד של חוכר (שוכר) בלבד. משם ועד לרישום בעלות מלאה על מקרקעין חקלאיים הדרך קצרה, וכך נפרצה לה הדלת למכירת מיליוני דונמים לכל המרבה במחיר.
אין ספק כי יהיה מי שיבקש לנצל פרצה למטרות עוינות. גורמים רבים בחו"ל שמדינת ישראל תקועה להם כעצם בגרון, עתידים עוד להשתמש ב"רפורמה" בכדי להאיץ את תהליך העלמתה של ישראל ממפת העולם. הפרטת המקרקעין תאפשר רכישת קרקעות בצורה מאסיבית בישראל בידי זרים לכל המרבה במחיר. רק לאחרונה התפרסם בעיתון ה'אקונומיסט' על רכישות קרקע מאסיביות של סעודים ואזרחי מדינות המפרץ הפרסי באפריקה ובאסיה. מדוע ימנעו מלעשות כן בישראל? האם אסטרטגית יכולה מדינה חפצת חיים כישראל לאפשר לעצמה שוק חופשי במקרקעיה? התשובה השלילית היא נחרצת מכל הבחינות.
אין זה סוד כי לכנסייה הנוצרית שטחים לא מעטים בישראל. מדוע לא עלה שם אי פעם רעיון הפרטת הקרקעות? מדוע הם לא יעשו זאת בשביל שום הון שבעולם? אין זאת אלא שהללו מבינים היטב מה שרה"מ איננו מבין: את המשמעות הערכית והאסטרטגית של מאחזים בארץ הקודש.
מה שברור כיום לקוצנזוס שלא היה כמוהו בתולדות ישראל: מארגוני ימין מובהקים כגון חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, התנועה לשמירת אדמות הלאום, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, תנועת בני עקיבא ותנועת 'אם תרצו', ועד ארגוני מרכז ושמאל כגון תנועת דרור ישראל, השומר הצעיר, המחנות העולים, הזרם השיתופי בתנועה הקיבוצית, המטה הסוציאל-דמוקרטי, הנוער העובד והלומד, ארגוני זכויות אדם וארגונים חברתיים כמו האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית, האגודה לזכויות האזרח, קבוצות ירוקות כמו אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע ועוד, אינו ברור לראש הממשלה שעומד על שלו להמשיך וליישם את העוולה הנוראית הזאת. גם בקרב חברי הכנסת הנאבקים שכם אל שכם בתוכנית, ניכרת אחדות החוצה את כל הקשת הפוליטית: מאורי אריאל ועד דב חנין, משלי יחימוביץ ועד ציפי חוטבולי, מחנא סוויד ועד עותניאל שנלר, מדני דנון ועד עמיר פרץ. גם השרים משה (בוגי) יעלון ודניאל הרשקוביץ התגייסו למאבק.
אחדות זו מלמדת על החובה להתנגד לרפורמה המדוברת, ולומר בפה מלא: עד כאן! המדינה יקרה לנו, הערכים הציוניים יקרים לנו, הורינו נאבקו על הקמת המדינה, אלפי חיילים נפלו כדי שלנו תהיה מדינה ולכן זו שייכת לכלל. אין מנדט לאיש להפריט את מקרקעי ישראל לא בחוק ההסדרים ולא בשום חוק אחר. הפרטת מקרקעין הינה מעשה אנטי ציוני בעליל. אדמת ישראל הינה קניין עולם לעם לעד. הצעת החוק המדוברת לא רק שדורסת ערכי יסוד עליהם גדלנו, חונכנו ואנו מחנכים, אלא אף פותחת פתח לשחיתות והטבות למקורבים. היא תצמצם עד מאוד את האפשרות להשתמש במקרקעי הציבור ליעדים ציבוריים. היא מחלקת הטבות לחזקים בחברה שישלטו בעתודות הקרקע של כולנו, ומותירה בחוץ את הקבוצות החלשות ביותר. היא תגביר את הפערים החברתיים, תפגע בערכי הצדק החלוקתי, פוגעת בערכי הטבע והסביבה וממשכנת את האינטרסים של הדורות הבאים לטובת הטבות לדור הנוכחי.
אולם מעבר לכל, המהלך האמיתי שעליו אף אחד לא מדבר והוא זה שצריך להדאיג את כולנו, הוא העברת הקרקעות הפנויות לקבוצה מצומצמת של בעלי הון שבאמצעות השליטה בקרקע ישלטו גם בנו. כך זה נעשה במהלכים ניאו- ליברלים במקומות רבים אחרים, מדרום אמריקה ועד מזרח אירופה, וכך, בניגוד לכל ההכחשות וההרגעות, עלול לקרות גם כאן.
החדשות הטובות הן שעדין לא מאוחר. הקואליציה המופלאה הזו לא רק שהצליחה להכניס שינויים בהצעת החוק מאז שזו נכנסה לחוק ההסדרים, אלא בכוחם למנוע את הזוועה הזאת מלהתרחש.
זה הזמן להתעניין, להתגייס ולהיאבק. זהו רגע היסטורי, וברגע זה, אנשים ישרי דרך צריכים לחבור ולעצור את המהפכה הרגרסיבית הזו. לא אבדה תקוותנו, אולם הדבר תלוי בכל אחד ואחד מאיתנו.
אל לה לקואליציית הענק שנוצרה סביב ההתנגדות לחוק אל לה להתפזר בתום המאבק הנוכחי. עליה להיות נכונה למאבקים הבאים על דמותה של המדינה. לא עוד מיתוג המפריד, אלא חיפוש מתמיד אחר המשותף.
פרופ' יוסי כץ הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן וראש הקתדרה ללמודי תולדות הקק"ל ומפעליה, וחבר בצוות הגשת הבג"צ כנגד ישום חוק הפרטת הקרקעות.
