האם הצורך להתנער ממעשיהם של האם המרעיבה, וממעשי השחיתות והמרמה שנעשו בידי אנשים אולטרא-דתיים הוא נכון ומספק? אלישיב רייכנר עונה.
אחת המשימות הפחות אהובות עליי כחייל סדיר בשירות הצבאי, הייתה תורנות מטבח במטבח המרכזי של הגדוד. במטבח המחלקתי או הפלוגתי הרגשנו בבית, וגם אם המשימות לא היו תענוג גדול, האווירה הייתה נעימה. לעומת זאת, כמעט בכל תורנות במטבח הגדודי הרגשנו שחלק מצוות המטבח פשוט נהנים להתעלל בנו במשימות קשות במיוחד. לא פעם הם היו שולחים אותנו לעוד סיבוב של שפשופים חסרי תועלת בסיר ענקי שכבר מירקנו שוב ושוב, ואנחנו התקשינו שלא להתמרמר.
לאחד מעובדי המטבח בעל רקע דתי, הייתה שיטה מיוחדת להשתיק אותנו – החיילים בני הישיבות. בכל פעם שהתווכחנו על אחת המשימות המוזרות שהוטלו עלינו, הוא היה אומר שתי מילים: חילול השם. בפעמים הראשונות השיטה עבדה. המושג המאיים היה גורם לכולנו לחשוב האם להמשיך להתווכח, או לקיים את המשימה בהכנעה. אחרי מספר פעמים, כשהבנו שהטבח הציני פשוט מנצל את הרגישות שלנו למושג המאיים כדי להעביד אותנו במשימות מיותרות, הפסקנו להתרגש. בימים האחרונים נזכרתי בסיפור הזה בגלל רצף של ידיעות חדשותיות שהמכנה המשותף להם הוא אותו "חילול השם", מושג שמהלך על כולנו אימים, ובצדק.
יותר מידי כיפות, מטפחות וזקנים מככבים בשבועות האחרונים בכותרות החדשות. שר חרדי הורשע לפני מספר שבועות בעבירות שוחד והפרת אמונים. אם דתייה נעצרה בחשד להתעללות בילדיה והוציאה לרחובות מאות חרדים שהפגינו באלימות. בארה"ב נעצרו עשרות רבנים בחשד להלבנת כספים, סחר בסחורה מזויפת, סחר באיברים, שוחד ושחיתות פוליטית.
בחלק מהמקרים חילול השם הוא כפול ומכופל הן בגלל שהחוטאים מתיימרים להציג את עצמם כאולטרא דתיים, והן בגלל שחלקם מבצעים את מעשיהם בשם התורה. הגדילו לעשות הרבנים החשודים בארה"ב שעל פי הפרסומים השתמשו במושגים דתיים לצורך הלבנת כספים. כך למשל שימש אותם הקוד 'גמרא' כדי לציין כסף מזומן.
לכאורה, ישאל חובש הכיפה את עצמו, מה לי ולהם. האם העובדה היבשה שגם את ראשי מכסה כיפה מחייבת אותי להתבייש, להתנער, ולהתנצל על כל מעשיהם של אנשים חובשי כיפה?. הרי כשאנשים שאינם דתיים מבצעים עבירות, אף אחד לא מצפה מכל אדם שאינו דתי שיתנער ממעשיהם.
הגמרא במסכת יומא מגדירה באופן מדויק את הנזק שנגרם כתוצאה ממחללי השם. "אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה ואין דיבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו – אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמד תורה, אוי לו לרבו שלימדו תורה, פלוני שלמד תורה – ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו". לפי הגמרא מעשים שליליים של אנשים דתיים הם עסק של כל דתי מכיוון שהם מוציאים שם רע לחיי התורה והמצוות.
התרופה לחילול השם היא קידוש השם. בכוחו של קידוש השם לשקם את נזקי חילול השם, ולגרום לאנשים להעריך את שומרי התורה והמצוות. חכמים הגדירו את מטרת קידוש השם במילים מדויקות: "שיהא שם שמים מתאהב על ידך".
הערכת חיי התורה, והוקרת אורח החיים הדתי, יושגו באמצעות דוגמא אישית וציבורית של התנהגות מוסרית. על כל ח"כ חרדי שמועמד לדין, אנחנו צריכים עוד כמה ח"כים חובשי כיפה שיקדשו שם שמים בהליכותיהם, בנאומיהם, ובעבודתם הפרלמנטארית. התשובה לאם דתית שמתעללת בילדיה, תהיה בעשרות אלפי אימהות דתיות שיחנכו את ילדיהם באהבה. המענה לאיש ציבור שומר מסורת המואשם בעבירות מין, יינתן באמצעות אישי ציבור דתיים שיקפידו יותר על קיום מערכת יחסים צנועה בין נשים לגברים במקום עבודתם. על כל אדם המתקרא רב, ומבייש אותנו במעשיו, אנחנו צריכים עוד ועוד רבנים שבדבריהם ובמעשיהם יציגו דוגמא אישית של סובלנות וקירוב לבבות.
כשמתגברים המקרים של חילול השם, כמו שקרה בשבועות האחרונים, גובר הצורך בקידוש השם. אולי זה הזמן לצאת שוב למבצע קדש….
אלישיב רייכנר הוא סופר ועיתונאי
