הרב חגי גרוס חושב כי הסיבה בגללה אין לציונות הדתית מנהיג קשורה בדעתנות יתר שאיננה מסוגלת להכיל מורכבות ודעות שונות. גם לאברהם אבינו, משה רבינו ולדוד המלך לא היה סיכוי להבחר לתפקיד בציבור שכזה.
הציונות הדתית מחפשת מנהיג, גם רוחני וגם פוליטי. מזה זמן רב שאין מנהיגות מוסכמת אחת בציבור זה אליו אנו משתייכים, ושנאלת השאלה האם הדבר ניתן לביצוע ? האם תוכל הציונות הדתית להגיע להסכמה על אישיות מקובלת? הבה נצא לסיור דמיוני מודרך אשר לצערי אינו רחוק מן המציאות.
מועצת הציונות הדתית מתכנסת כדי לבחור מנהיג. מאחר ודמות מקובלת בהווה לא נמצאה החליטו להעלות שמות מנהיגים חשובים אשר פעלו בעם ישראל בעבר מתוך תקווה שלפחות לגבי אחד מהם תהיה הסכמה. ההנחה היתה שאותם מנהיגים שכבר קיבלו "תעודת הכשר" מהקב"ה בכבודו ובעצמו, יזכו ויקבלו גם "הכשר" מהציבור כולו.
ראשון הועלה שמו של אברהם אבינו ע"ה. קורות החיים היו מרשימים והראו על מרידה בהורים, מרידה במלך נמרוד, גילוי שמו של הקב"ה כבר בגיל 3!!! ומעל לכל יסודו של העם היהודי כעם המאמין באלוקים יחיד בעולם.
אולם לאחר דיון מעמיק טענו נאמני ארץ ישראל השלמה כי אותו אברהם אבינו חשוד על ויתורים של חלקים מארץ ישראל שהרי הוא העז לכרות ברית עם אבימלך מלך גרר ולוותר על חלקים מהארץ. בנוסף האגף החרדי טען כי אברהם עשה "אנגריה " בתלמידי חכמים וגייס אותם לצבא בכפיה למען שחרורו של לוט דבר אשר לא יעלה על הדעת כמובן. ארגוני הנשים טענו כי לא ייתכן שאדם אשר "הפקיר" את אשתו לחסדיו של מלך מצרים יוכל להנהיג את ציבור הנשים, לאחר ויכוחים מנהיגותו של אברהם אבינו ע"ה נפסלה.
שני עלה שמו של יצחק אבינו ע"ה. על הנייר יצחק הינו מנהיג ראוי שהרי הוא המודל של מסירות נפש כפשוטה על מזבח ה'. גם בחזית הלאומית מקומו איתן , יצחק לא עזב את הארץ כל ימי חייו למרות הפיתויים בחו"ל. אולם אז טענו אנשי החינוך כי יצחק נכשל בחינוך של בנו הבכור עשיו אשר יצא לתרבות רעה ואיך ייתכן כי בראש ציבור החורט על דגלו את נושא החינוך יעמוד אדם אשר נכשל בנושא זה. המודרניים- מתקדמים טענו כי לא ייתכן שאדם שלא ראה את העולם הגדול ינהיג את הציבור בעידן טכנולוגי ומתקדם כשלנו.
שמו של יעקב אבינו ע"ה, צעיר האבות ואבי שנים עשר השבטים ושעל שמו קרוי עם ישראל כולו, עלה גם הוא לדיון. האיש אשר נאבק עם מלאך אלוקים ויכול לו. אדם אשר למרות היותו בגולה אצל לבן במשך 20 שנה שמר על זהות יהודית ותרי"ג מצוות. אולם גם על מועמדותו של יעקב קמו מתנגדים . חסידי הגאווה הלאומית טענו כי לא ייתכן שאדם שהתרפס בפני עשיו והשתחווה לפניו 7 פעמים יהיה מסוגל להנהיג מדיניות גאה ובלתי מתפשרת בנושאים מהותיים. גורמים אחרים טענו כי אדם שלא הצליח להשליט סדר בתוך משפחתו המצומצמת יצליח לגשר ולפשר בין הקטבים השונים בציונות הדתית.
רביעי עמד בפני הועדה משה רבינו עליו השלום, אחד המנהיגים הגדולים ביותר אשר קמו לעם ובעולם, איש אשר כונה על ידי הקב"ה בעצמו "עבד ה'" והוכתר על ידי הרמב"ם, מנהיג נוסף אשר עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה", כגדול הנביאים. אולם גם במנהיגותו של משה התגלו בקיאים. יש שטענו כי משה אינו רהוט דיו שהרי הוא כבד פה וכבד לשון, ואיך אפשר להנהיג כשאין כושר רטורי כמו למנהיגים אחרים. האגף המתון טען כי אדם אשר מכה על הסלע במקום לדבר אליו והעניש את החולקים עליו באמצעות הבלעות באדמה לא יוכל להנהיג ציבור שהרי היכן היא תרבות הדיבור ? היכן אורך הרוח ? היכן יכולת הקירוב ?
וכך במשך שעה ארוכה עלו בפני הועדה אחד אחרי השני, מנהיגים גדולים אשר היו לעם ישראל, השופטים, המלכים , ראשי ישיבות ורבנים ובכולם נמצא דופי. אף אחד לא נמצא ראוי להנהיג את הציונות הדתית.
ישנה אמירה מפורסמת המיוחסת לשמעון פרס האומרת כי הבעיה היא לא במנהיג אלא בעם, ואם יש צורך אז מחליפים את העם. זו גם הבעיה של הציבור שלנו שמעדיף להתמקד בפגמים במקום באיכות, בחורים במקום בחלקים המלאים. דווקא משום שהציבור הוא כה דעתן, הוא בטוח כי האמת נמצאת תמיד רק באגף שלו.
יש לקוות כי ניתוח זה לא ירפה את ידם של מנהיגים מוכשרים וראויים אשר יכולים להוביל ולהנהיג את מרבית הציבור הציוני דתי, אחרי הכל הם נמצאים בחברה טובה חברתם של אבות האומה ומהנהיגה מדורי דורות.
הרב חגי גרוס הוא מנהל תיכון "הצבי"- מקיף דתי נתיבות ומרבני 'צהר'
