ילד שעלה ממצרים מתחבר למבוגר שעלה מהונגריה, ועם השנים הופך לשומר סודותיו ופיקדונותיו הנאמן. המפגש בין הילד והמבוגר הוא לא רק מפגש תרבותי אלא בעיקר מפגש בין דורי שהפער שבמרכזו מעשיר את עולמם של השניים, את העלילה ואת עולמם של הקוראים. העלילה ב"בואי הרוח" מתפרסת לה על פני עשרות שנים, עוברת יבשות ומתגלגלת מדור לדור, ותוך כדי כך לא חדלה מלהפתיע בהתפתחויות וחשיפתם של סודות ישנים מהעבר.
'בואי הרוח', ספרו החדש של הרב סבתו, ספוג כמו ספריו הקודמים באהבת אדם ואהבת תורה. שתי אהבות אלו הן גם שני המאפיינים הבולטים של גיבור הספר – משה פרקש, שעולה ארצה מהונגריה ושסיפור חייו הופך לציר העלילה המרכזי. כמו מספר טוב, שומר הרב סבתו (הוא הילד החובר לפרקש), את סודותיו של ידידו המבוגר צרורים באמתחתו, ומשחרר אותם לאט ובהדרגה לאורך העלילה, ובכך משאיר את הקורא בציפייה דרוכה עד לעמוד האחרון. עם חידודה של העלילה וההתמקדות בסיפורו של משה פרקש, מוצא את עצמו הקורא נכבש בדמותו של פרקש שקשה שלא להתאהב בו. פרקש מצטייר כאיש החסד והאמונה, אוהב התורה והאדם, וככל שנכבשים בקסמיו, כך גם נרעשים ומתרגשים מסיפורו האישי הקשה.
'בואי הרוח' מנפק לקוראיו הנאות רבות נוספות חוץ מהעלילה היפה. כמו בספריו הקודמים, מתבל הרב סבתו את כתיבתו בציטוטי שירים ופיוטים, בפניני חכמה ובאמרות שפר, והכול באופן מדוד ומדויק שלא מעמיס על הקורא ולא מסיט אותו מהעלילה יתר על המידה.
בחלקו הראשון של הספר, מייצר תיאור המפגש בין עולי מצרים לעולי הונגריה סיפורים קטנים ומשעשעים, שבמידה זו או אחרת, מאפיינים את הבדלי התרבות בין ספרדים לאשכנזים עד היום כמו השתיקה והאיפוק האשכנזיים אל מול שמחת החיים המתפרצת המאפיינת רבים מיוצאי ארצות המזרח והבדלים נוספים.
'בואי הרוח' הוא לכאורה סיפורה של משפחה אך למעשה הוא מיקרוקוסמוס של תולדות העם היהודי במאה השנים האחרונות. סיפורה של משפחת פרקש שמתחיל במלחמת העולם הראשונה בה נלחם אביו של הגיבור, ממשיך דרך נוראות מלחמת העולם השנייה וזוועות השואה שאותה חווה משה פרקש. הסיפור עצמו נפרש בפנינו בידי המספר החל משנותיה הראשונות של המדינה דרך ציוני הדרך השונים ועד לימינו אנו. ב'בואי הרוח' מתבררים להם גם ערכים רבים. בספר ישנו עיסוק נרחב במושג המחילה. אביו של פרקש זקוק למחילה ואילו בנו נדרש למחול לאחרים, וכל זאת לצד העמקה מתמשכת ביחסי הורים ובניהם. פרקש מייסר את עצמו על הפרידה מאמו שנגזרה עליו בילדותו, וחשובה לו במיוחד הורשת מורשת אבותיו לצאצאיו. הסידור, הגמרא והסיפור שהוא מפקיד ביד הילד מספר, מגוללים, כל אחד בדרכו, את סיפורו של פרקש ואת הסיפור של הוריו. החשיבות של העברת הסיפור הלאה לדור הבא היא לא רק לשם הזיכרון, אלא פיקדון ביד המספר שבאמצעות הספר אמור לסגור מעגל ולזכות בכך להגשים את חלומות אבותיו.
"בואי הרוח", הוצאת ידיעות אחרונות, 162 עמודים.
אלישיב רייכנר הוא עיתונאי ב"מקור ראשון" וחבר מערכת "נקודה"
