ההלכה קובעת כי "היוצא מן הטהור – טהור והיוצא מן הטמא- טמא", כלומר חלב של בהמה טמאה אסור בשתייה מן התורה. הלכה זו היא הבסיס לאיסור שקבעו חכמים לשתות חלב שנכרי חלב אותו, גם כאשר מדובר בחלב בהמה טהורה, וזאת מהחשש שמה הנוכרי ערבב חלב בהמה טמאה עם חלב הבהמה הטהורה. יחד עם זאת, קבעו חכמים כי כאשר יהודי משגיח על החליבה, ואפילו הוא רק נכנס ויוצא מידי פעם (ברמה כזאת שהנוכרי חושש להיות מופתע על ידו), הרי שהחלב מותר. (שו"ע, יו"ד, קטו א).
בימינו, כאשר חלב בהמה טמאה יקר בהרבה מחלב בהמה טהורה והחשש לעירוב אינו סביר, נחלקו האחרונים בשאלה האם בטלה הגזרה או שאנו חוששים שיחזור המצב לקדמותו. (דרכי תשובה קטו ו)
במקום שבו אין חלב אסור מצוי בכלל בעיר, או שמכל סיבה אחרת אין אפשרות לערבב חלב בהמה טמאה בחלב כשר, באנו למחלוקת הפוסקים כשיש מי שמתירים כי לדעתם גזירת החכמים נוהגת רק במקום שבו יש חשש לערבוב החלב (פר"ח, רדב"ז, חזו"א, ועוד), וישנם רבים האוסרים ומסבירים שגזירת חכמים היא גזירה כללית והאיסור הוא בכל מצב (ש"ך, ט"ז, ערוך השולחן, חתם סופר, ועוד).
נשאלת השאלה מה טיבה של גזירת חכמים לגבי חלב נוכרי בימינו, כשישנה מערכת חוקים מפורטת האוסרת ערבוב של חומרים מבלי שהדבר יצוין במפורש על המוצר. ובכן, במדינות מתוקנות שבהן יש חוקים ומערכת אכיפה טובה, היו מי שהתירו לשתות חלב נוכרי וזאת משום שאין לחשוש לערבוב חלב אסור בחלב הפרה היות והדבר אסור על פי חוק, והרי זה כאילו ישנו יהודי משגיח. (אגרות משה יו,ד א סימן מו). ואכן במדינות בהן המשטר אינו אוכף את החוק, מצויים הרבה זיופים ולכל הדעות אי אפשר להסתמך שם על היתר זה.
ישראלי השוהה בחו"ל לרגל עסקיו, או מכל סיבה אחרת, יש אומרים שמותר לו לאכול חלב נוכרי (כמו ליהודים בני המקום) וזאת משום שהמנהג לאסור חלב נוכרי התקבל רק בארץ ישראל שבה יש מספיק חלב של יהודים. מאידך, יש האומרים שמנהג מדינת ישראל שלא לשתות חלב נוכרי מחייב ישראלים גם בחו"ל, מה גם שלא התקבל היתר לאכילת חלב נכרי בכל קהילות ישראל. לפי דעה זו אכילת חלב נכרי אינה נחשבת "מנהג המקום", ולכן ישראלי יצטרך להחמיר כך גם בזמן שהותו בחו"ל (לפי דעה זו ניתן להתיר חלב נוכרי לישראלי בחו"ל רק בשעת הדחק).
בניגוד לחלב, חמאת נוכרי לא נאסרה וזאת משום שלא ניתן לייצר חמאה אלא מחלב פרה. יחד עם זאת במקומות רבים נהגו בה איסור, וזאת מכיוון שמשתמשים בכלי האחסון של החלב לחמאה גם לחלב אסור (שו"ע יו"ד קטו ג). יצוין כי רוב החמאה ששווקה בארץ בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה חמאת נוכרי. כיום כמעט ולא נעשה שימוש בחמאת נוכרי בתעשייה הישראלית, וכאשר משווקים חמאה מחו"ל הדבר מצוין על גביה.
בניגוד לחמאה חכמים אסרו גבינת נוכרים מחשש שמא העמידו אותה (גיבון) בעור קיבת בהמה טמאה, והחמירו באיסור זה גם אם לא רגילים להשתמש בעור קיבה לצורך גיבון החלב. אולם אם יהודי רואה את חליבת החלב ואת גיבון הגבינה, מותרת הגבינה באכילה. (שו"ע יו"ד קטו ב)
לגבי אבקת חלב נוכרי יש מחלוקת בין הפוסקים האם אבקת חלב כלולה בגזירת החלב או לא, ולכן יש המתירים אבקת חלב נוכרי גם לדעות שאוסרות חלב נוכרים. (הר צבי יו"ד קג, ודומה לזה בחתם סופר יו"ד קז)
ויש אוסרים (חזון איש, יו"ד, מאכלי עכו"ם, מא ס"ק ד)
הרבנות הראשית אינה מאשרת כשרות למוצרים המכילים חלב נוכרי, ומוצרים המכילים אבקת חלב נוכרי צריכים להיות מסומנים ככאלה. לצערנו לא כל יצרני המזון והיבואנים מקפידים על הוראות אלו של הרבנות הראשית, ויש שאינם מציינים על מוצריהם שהם מכילים אבקת חלב נוכרי. יחד עם זאת, בתעשיית הישראלית הולך ופוחת השימוש באבקת חלב נוכרי.
להלן פירוט השימוש באבקת חלב נוכרי בתעשייה הישראלית אצל היצרנים הגדולים והמרכזיים שבהם:
במוצרי המחלבות גד ותנובה: אין כלל אבקת חלב נוכרי וקיימים רק מוצרים בודדים המכילים חלבוני
חלב או סידן שנעשים מאבקת חלב (המרכיבים מופיעים על האריזה, אך אין כיתוב שזה אבקת חלב נוכרי).
במוצרי המחלבות טרה וצוריאל: אין שימוש באבקת חלב נוכרי או כל מוצר אחר הקשור לאיסור זה
במוצרי מחלבת יטבתה: אין שימוש באבקת חלב נוכרי. (החל מפסח גם לא יהיו מחמצות מחלב נוכרי).
במוצרי מחלבות שטראוס:
בגלידות של שטראוס: אין שימוש באבקת חלב נכרי או כל מוצר אחר הקשור לאיסור זה.
בגלידות של נסטלה: יש שימוש באבקת חלב נוכרי במוצרי דייט בודדים, בלבד, ומצוין על האריזה אבקת חלב חו"ל/נוכרי. וכך המצב בכל מוצרי נסטלה: שוקולד וחטיפים.
תוצרת ורד הגליל: ממתקים וחטיפים, אין שימוש באבקת חלב נוכרי או כל מוצר הקשור לאיסור זה.
תוצרת עלית: ממתקים וחטיפים, שאינם מוגדרים ככשרים למהדרין, יש שימוש באבקת חלב נוכרי והדבר מצוין על האריזה (בין מרכיבי המזון).
מוצרים של מפעלים אחרים: מוצרים המוגדרים ככשרים למהדרין אינם מכילים אבקת חלב נוכרי או כל מוצר אחר הקשור לאיסור זה. מוצרים שאינם מוגדרים ככשרים למהדרין, ומכילים: מוצקי חלב, אבקת חלב או חלבוני חלב. עלולים להכיל אבקת חלב נוכרי.
הרב משה ביגל, רבה של מיתר ומרבני 'צהר'
