תרמו לצהר

מהלכות יום הכיפורים

מאת הרב בניהו ברונר

האם ניתן לבקש סליחה אחרי יוכ"פ? האם בקשת מחילה ב sms מועילה? איך מבקשים סליחה מאדם שנפטר? האם מותר לקחת גלולות המקילות על הצום?  ומה לגבי נעילת  קרוקס ביוכ"פ?

 

יום הכיפורים הוא יום כפרה וטהרה: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרו" (ויקרא ט"ז),ביום זה אנו מקיימים את מצוות התשובה שבעיקרון קיימת כל ימות השנה, אבל בימים אלו שהם ימי דין מתאימים יותר לקיום מצווה זו. התשובה מתקיימת על ידי הוידוי הנאמר בכל תפילות יום הכיפורים כולל במנחת ערב יו"כ.

על עבירות שבין אדם למקום יו"כ מכפר, ניתן להסתפק באמירת הוידוי בנוסף לכל שאר חלקי התשובה: עזיבת החטא, חרטה וצער על העבר וקבלה לעתיד שלא לחטוא עוד.

על עבירות שבין אדם לחבירו אין יו"כ מכפר עד שיירצה את חבירו ולכן עיקר ההכנות ליו"כ צריך להיות בתחום זה, לרצות את חברנו שפגענו בהם במהלך השנה. ה"ברכי יוסף" כותב שכל זמן שלא פייס את חברו אפילו עבירות שבינו למקום אינן מתכפרות לו ח"ו, ובשם המקובלים אמרו שמי שאינו מעביר שנאה מלבו ביו"כ אין תפלתו נשמעת.

 

בקשת מחילה איש מרעהו

אדם חייב לפייס את חברו אפילו אם חברו מקפיד עליו שלא כדין. המבזה חברו בפני רבים צריך לפייסו בפני רבים, די במנין אנשים למרות שהחטא היה בפני קהל רב, וגם אם מנין האנשים לא נכח בשעה שביזה אותו.

אשר על כן יש לבקש מחילה מקרובי משפחה, הורים, אשה, ילדים, מורים, רבנים, כיוון שאנשים אלו נמצאים בקשר רציף עמנו, וקיים חשש שמא פגענו בהם במהלך השנה. לעיתים אנו מבקשים סליחה מאנשים רחוקים שאולי כלל לא פגענו בהם בעוד שמן הקרובים לנו אנו נמנעים מלעשות זאת.

יש לבקש סליחה שלש פעמים בפני שלשה אנשים, ואם האדם אינו מתפייס אין צורך להמשיך למרות שניתן במיוחד אם אנו יודעים מדוע אינו מוחל, אם לא ידוע מדוע רצוי שלא להמשיך על מנת לא להכשיל את אותו אדם באיסור, שהרי אסור להיות אכזרי.

אם מתביישים לבקש סליחה בצורה ישירה, ניתן לעשות זאת על ידי טלפון, מכתב, מסרון (sms ) וגם על ידי שליח. אם אדם לא הספיק לעשות זאת לפני יו"כ, עליו לקבל על עצמו לעשות כן מיד אחרי יו"כ, מתוך תקווה שקבלה זו תועיל לנו שיו"כ יכפר עלינו.

אם חברו אינו יודע כלל שפגע בו, י"א שצריך ללכת לספר לו ולבקש ממנו סליחה וי"א שאם הדבר עלול לגרום לו לצער ולעגמת נפש לא לעשות זאת אלא לבקש ממנו סליחה באופן כללי ולא לפרט את החטא.

אם אותו אדם שממנו יש לבקש מחילה מת, יש להביא עשרה אנשים לקברו ולומר:"חטאתי לאלוקי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו" וצריך לפרט את החטא. אם ייגרם למת בזיון בפירוט החטא לא יפרטו. עשרת הנוכחים אינם כוללים את מבקש המחילה, ולאחר הבקשה ופירוט החטא  ישבו מניין האנשים: "מחול לך מחול לך מחול לך". ניתן לעשות בקשה זו בידי שליח שיאסוף מנין ויבקש מחילה בשם משלחו. י"א שאם אינו יכול לשלוח שליח לקברו, יאסוף מנין במקום בו הוא נמצא, ולא ליד הקבר, וכך יבקש סליחה מהנפטר.

מי שביזה אדם אחרי מותו, י"א שאין צריך ללכת לקברו אלא יאסוף מנין במקומו וי"א שגם במקרה זה יאסוף מנין ליד קברו.

 

חמשה עינוים ביוהכ"פ

הדברים האסורים ביו"כ: מלאכה, אכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המטה, ואין חיוב כרת אלא על מלאכה ואכילה ושתייה.

אין איסור לקחת בעיו"כ גלולות להקלת הצום גם אם הן גורמות להרגשת שובע למשך זמן ממושך למרות שקיימות דעות שהחמירו כיוון שהדבר מונע עינוי, אבל ניתן להקל כיוון  שעצם ההימנעות מאכילה ושתייה היא העינוי.

חולים,מעוברות ומינקות צריכות להתייעץ עם רופא ורב אם הם יכולים לצום, ואם כן כיצד ינהגו, צום רגיל, אכילה או שתיה פחות מכשיעור בפרקי זמן קצובים או כלל לא לצום.

מי שקשה לו לצום רצוי להישאר ולהתפלל בבית ליד מאוורר או מזגן אם חם מאשר ללכת לבית הכנסת. אשה בהריון או מניקה שקשה לה לצום, בעלה יכול להשאר בביתו ולסייע לה ולידיהם על מנת שתוכל לסיים את הצום וגם הוא יתפלל בבית.

 

חולה (לא כולל מי שיש לו רק מחושים) הזקוק לקחת גלולות לרפואתו מותר לו לקחת גלולות ללא מים, ואם אינו יכול לבלוע גלולה ללא מים, יערבב במים דבר מר ויבלע את הגלולה, ואם הוא חולה שאם לא ייקח את התרופה עלול להסתכן, ישתמש במים בשיעור של פחות מ "מלא לוגמיו" בכדי לבלוע את הגלולה.

חולה האוכל או שותה פחות מכשעור מברך ברכה ראשונה בתחילת אכילתו או שתייתו, אולם ברכה אחרונה לא יברך על שתייה כיוון שלא שותה רביעית בפעם אחת וגם על האכילה לא יברך כיוון שאנו משערים כיום שעור ככותבת ב- 30 סמ"ק, וחולה אוכל פחות משיעור זה.

נעליים העשויות מעור סינטטי או נעליים מגומי עבה שסולייתם עבה ונוחה כנעלי עור, ובמשך השנה נועלים אותם ברחוב כנעליים רגילות אין להשתמש בהם ביום הכיפורים. לעומת זאת נעלי ספורט או סנדלים ניתן להשתמש בהם. נעלי בד או נעלי בית העשויים משכבה דקה של גומי בוודאי שמותר ללבשם ביו"כ.

נוטלים ידיים בבוקר וכשיוצאים מהשירותים במהלך התענית רק עד סוף קשרי האצבעות. אסור לשטוף את הפה בבוקר, ומי שיש לו מיחושים בפה ונגרם לו מכך צער גדול, מותר לשטוף את פיו עם מים שמעורבת בהם תרופה שטעמה מר, שכן לא אסרו רחיצה במקום חולי. אולם הנוהג כן יזהר שלא יבלע אפילו משהו מהמים.

יה"ר שהקב"ה ישמע את תפילתנו וישלח לנו סליחה, כפרה וטהרה לפרט ולכלל.

 

הרב בניהו ברונר הוא רב הקהילה הדתית לאומית בקרית אתא, נשיא ישיבת ההסדר בצפת ומרבני 'צהר'