"צום החמישי – זה תשעה באב, שבו נשרף בית אלהינו, תשעה באב, הואיל והוכפלו בו צרות. דאמר מר: בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר". (ר"ה י"ח:).
בניגוד לאבלות חדשה (אבלות על פטירת קרובי משפחה ל"ע) שככל שמתרחקים מיום הקבורה כך מנהגי האבלות מתמעטים, באבלות ישנה, שהיא אבלות על חורבן בית המקדש, ככל שאנו מתקרבים ליום שריפת בית אלוקינו מתרבים מנהגי האבלות.
קרוקס וסנדלי שורש בט' באב
תשעה באב, חוץ מהיותו יום צום האסור באכילה ושתיה, קיימים בו גם איסורי רחיצה, סיכה ונעילת הסנדל. רבים שואלים האם מותר בתשעה באב ללכת עם סנדלי שורש או נעלי קרוקס שאינם עשויים מעור אבל נהוג ללכת עמם כל ימות שונים והם נוחים להליכה כמו נעלי עור?
התייחסות לנושא זה מצאנו בהלכות יו"כ סימן תרי"ד ס"ב, כשהמחבר התיר ביו"כ ללכת עם נעלי גמי. כתב על כך ה"משנה ברורה": "יש מחמירין שלא לצאת במנעל העשוי מלבדים ועשוי כמנעל שלנו והוא מגין על רגל ואינו מרגיש כלל שהוא יחף ולאו בכלל עינוי הוא …ומי שאפשר לו נכון להחמיר בזה ולילך באנפלאות (גרביים)…". לפי דברי המשנה ברורה ראוי להחמיר לכתחילה שלא ללכת בסוגי נעליים שאין מרגישים בהם כלל את העינוי, אולם מובא בשם האר"י הקדוש שביו"כ האיסור הוא רק בנעלי עור ולא בנעליים מסוגים אחרים.
ולכן נראה כי בתשעה באב שחיובו הוא מדרבנן ניתן להקל. מסופר על הגר"א שבבית היה הולך ללא נעליים כלל ואילו ברחוב לבש נעלי בד, וכך ראוי לנהוג גם לגבי סנדלי שורש או קרוקס.
פעילות במהלך צום ט' באב
תשעה באב אסור בלימוד תורה. מותר ללמוד חלקים מן התנ"ך העוסקים בחורבן ובמוסר, וכן חלקים מתושב"ע העוסקים בהלכות אבלות. גם אלו הסוברים שמצוות תלמוד תורה ביום זה היא רשות ואינה חובה, אין לעסוק בדברים המסיחים את הדעת מן האבלות. לומדים בדברים המותרים כמו ספרי היסטוריה של החורבן (כתבי יוסף בן מתיתיהו ועוד) או ספרים העוסקים בזוועות השואה בדורנו, רדיפות יהודים במהלך הדורות שכולם הם תוצאה של הגלות והחורבן.
ראוי מאוד לנצל את היום לשם קיום דיונים באווירה רצינית ומתאימה על מצבנו כיום, ומה יש לעשות על מנת לתקן את העוונות שגרמו לחורבן. דיונים אלה יכולים לעסוק במצבנו החברתי, בתיקון המחלוקת ועוון שנאת חנם, בדאגה לחלשים וחיזוק גמילות החסדים בתוך החברה. השתתפות פעילה בדיונים אלו אינה בגדר הסחת דעת מן האבלות, אלא אדרבה: מדובר בתשובה פרטית וכללית שתביא לביטול הצומות במהרה בימינו.
תשעה באב שחל לפני ערב שבת (שנה זו)
רובו של המקדש נשרף בעשירי באב ולכן כותב המחבר: " ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי" ומוסיף הרמ"א:"ויש מחמירין חצות היום ולא יותר" (תקנ"ח א'). על כך הוסיף ה"משנה ברורה": "והוא הדין שלא לרחוץ במרחץ ולספר ולכבס עד חצות". מכאן שכל הדינים הנוהגים בתשעה הימים למנהג בני אשכנז ממשיכים לנהוג עד עשירי בחצות היום ובכלל זה שמיעת מוסיקה משמחת, קניה או תפירה של בגדים חדשים.
השנה שתשעה באב חל ביום חמישי ויום עשירי באב הוא ערב שבת, כותב ה"משנה ברורה" שהכל מותר לכבוד השבת. רבים מן האחרונים מתירים כיבוס כבר במוצאי תשעה באב מבלי להמתין עד בוקר יום ששי. למעשה ניתן להקל כך כל עוד משתמשים בהיתר לכבוד שבת. לכן מותר לכבס בגדים לימות החול, רק אם מפעילים את המכונה כשיש בה גם בגדי שבת. השנה מותר גם להתגלח ולהסתפר לכבוד השבת מיד בצאת הצום.
לעומת זאת, אכילת בשר ושתיית יין אסורה השנה עד חצות יום עשירי כמו בכל שנה. הוא הדין לגבי רחיצה בבריכה או שמיעת מוסיקה שמחה, מאחר וכל אלו אינם לצורך שבת.
יהי רצון שנזכה במהרה לקיום דברי הנביא שהצומות יהפכו לבית יהודה לימי ששון ושמחה "והאמת והשלום אהבו".
הרב בניהו ברונר הוא נשיא ישיבת ההסדר בצפת וראש מיזם בית ההוראה של ארגון רבני 'צהר'
