בגיליון קיץ (תשס"ח) של כתב העת של רבני צהר, התפרסם מאמר ובו בין השאר תוצאות מחקר שערך הרב יונה גודמן, ראש תחום חינוך אמוני במכללת אורות ומרבני 'צהר', יחד עם מדרשת עופרה. המחקר בחן את הרגלי הגלישה באינטרנט של תלמידי ישיבות ואולפנות. לנוחות הקורא, מובא לעיל תמצית הממצאים וניתוח של הסיבות שהורים מביאים כהסבר לאי-התקנת חסמים במחשבים ביתיים.
המחקר בוצע בחורף תשס"ח, בהשתתפותם של כ-850 תלמידי ישיבות ואולפנות ממקומות שונים בארץ.
הממצאים
המחקר העלה כי 95% מבתי האב בחינוך התורני מחוברים לרשת, אולם רק בכ- 16% מהם מופעלות תוכנות סינון. גם הגולש התמים מגיע לא פעם, ללא כוונה, לאתרים לא צנועים, וזאת עקב הקלדת צירופי מילים תמימות במנוע החיפוש. כ-20% מהתלמידים מעידים שחצי או יותר מחבריהם גולשים לאתרים לא צנועים. לשאלה האם קיבלת הדרכה או שיעור הסברה על סכנות הגלישה ברשת השיבו 84% מבני הנוער כי הם לא קיבלו הדרכה מאף גורם הסברה על סכנות הגלישה. (לא מעט צעירים העידו כי קיבלו 'שיעור' או 'שיחה' בנושא סכנות הגלישה, ובו זמנית העידו כי לא קיבלו הדרכה של ממש בנושא. מנתון זה עולה כי לעתים נדמה למורה או להורה שהוא נתן הכוונה חינוכית, אולם הצעירים רואים בכל דבר חסר משמעות. המסקנה מכך כפולה: ראשית, יש צורך לשנות את תוכני ההסברה ואת דרכיה, ושנית יש לבדוק לאחר מעשה האם הדרכה הצליחה בפועל)
מכיוון שברוב המקרים, מי שקובע אם יהיה חסם בבית הם ההורים ולא הילדים, ננסה בשורות הבאות לשרטט את עיקרי הטיעונים שמעלים ההורים מדוע לדעתם אין להתקין חסמים, כשבצד כל נימוק ננסה להסביר את חולשתו.
טענות רווחות של הורים | התייחסות אפשרית לנימוקי ההורים |
א. מאז ומתמיד היו מעט בנים שנמשכו מתוך סקרנות לעיין בדברים אלו. בעבר הם עשו זאת דרך חוברות וכעת עושים את אותו הדבר באמצעות הרשת. לא צריך לעשות מזה היסטריה. | א. אם תקלות התרחשו גם בעבר, מדוע זה נימוק לא להתמודד אתן בהווה? זאת ועוד. בעבר היה צריך לנסוע לחנות בסימטה אפילה, להשקיע כסף, להיחשף למוכר, לקנות חוברת ובסוף לחפש היכן להחביאה. וזה בשביל תמונות פשוטות. כעת מדובר בסרטים צבעוניים, בחינם, כשאיש אינו רואה אותך בעת הגלישה אליהם, הנעשית בלחיצת כפתור. הניתן להשוות את עוצמת הפיתוי ואת עוצמת ההרס? |
ב. תוכנות החסימה בין כה לא רציניות וכל נער יכול לפרוץ אותן בקלות. חבל על המאמץ והכסף המושקעים בהתקנתן. | ב. זה לעז. רוב התוכנות טובות ויעילות ורוב ילדינו אינם האקרים מקצועיים. מה עוד שחלק גדול מהנפילות נעשות על ידי נער תמים וללא כוונה ואת זה התוכנות בוודאי מונעות. האם נימנע מלנהוג בזהירות או לשים חגורת בטיחות ברכב כי לפעמים גם לנהג הזהיר מתרחשות תאונות?! |
ג. אני לא מבין בטכנולוגיה ואין לי מושג איך להתקין תוכנת חסימה. מה עוד שאמרו לי שזה לא מאפשר גלישה בסיסית לאתרי מדע ומידע שחשובים ללימודים של הילדים שלי. | ג. אם אתה לא מבין תברר. זה פשוט ביותר. מקסימום, בקש מהטכנאי להתקינה. ברוב החברות אינך מתקין דבר. אתה מזמין את השירות בטלפון ומהחברה מפעילים זאת דרך המחשב שלהם. ועוד דבר: רוב החברות, ובפרט רימון, מאפשרות גלישה רחבה ברשת לאתרי מדע ומידע תוך חסימה יעילה של האתרים הפסולים. |
ד. הילדים שלי צעירים ותמימים וברוך השם אינם מתקרבים לכגון אלו. | ד. אשרי אדם מפחד תמיד. כבר פגשתי קבוצות של ילדים בכיתות ד-ה לאחר שנתפסו גולשים לאתרים פסולים. מה עוד שרוב הנפילות בגיל זה הן מתוך גלישה תמימה. אך השריטה בנפש איומה. |
ה. חינוך אמיתי בימינו אינו מושג על ידי נעילה וחסימה של דברים, אלא על ידי מתן חופש ואמון, אפשרות להתמודדות ובחירה אישית של הילד. | ה. זה לא סותר. אני נותן אמון לנער ומאפשר לו לנהוג ברכב, אך עדיין מתעקש על הגבולות (מתי, עם מי, באיזו מהירות וכו'). יש לי אמון בחייל, ובכל זאת אסור לו ללכת עם מחסנית ב'הכנס'. חינוך 'אמיתי' יושג על ידי אמון, בצד הסבר מדוע אין סתירה בין האמון ובין החסמים שמסייעים לכולנו. גם אני חוגר חגורת בטיחות בעת הנהיגה. |
ו. די להקצנה הדתית! אנחנו לא חרדים ולא רוצים לחיות בגטו. | ו. זה לא (רק) עניין דתי אלא חינוכי בסיסי. החברות בארץ משקיעות סכומי עתק בפרסום לציבור החילוני כדי לשכנעם שירכשו חסימה דווקא אצלם. החברות יודעות כי גם הורים חילוניים רבים רוצים לחסום. בארה"ב מיליוני גויים התקינו חסמים, לא בגלל 'דת' אלא בגלל אהבה. לילדים שלהם. |
מומלץ לעיין במאמר המלא המופיע, כאמור, בכתב העת האחרון של ארגון רבני 'צהר' שראה אור לפני כשלשה שבועות .