פעמים רבות אני מקבל פניות מבוהלות מהורים על הרגשתם כי בנם או בתם מתדרדרים מבחינה רוחנית ושואלים מה יש לעשות ?
פנייה זו יכולה להגיע מהורים לילד בן 12 ועד גילאי 18 פלוס. מה עושים ?
ראשית, ברצוני להזכיר לכולנו כלל יסודי ביותר . התורה מצווה עלינו " ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". עלינו להיזהר ולהזהיר את עצמנו מלשפוט את ילדינו ממראה עיניים החיצוני.אחת הבעיות הגדולות בחיינו ובחינוך ילדים היא העובדה שמייחסים משקל רב מדי ואף עיקרי ל"איך הוא נראה" ו"איך הוא נשמע" ולא ל"מה הוא".
בעיית חוסר הבנת הנקרא המצויה אצל ילדים, מצב בו הם קוראים את המילים אך אינם מבינים את המשמעות עומדת גם למבוגרים לרועץ. הזוהר בפרשת בהעלותך מזהיר מהטיפשות היודעת רק את הלבוש של האדם והתורה ולא יודעת מה נמצא מתחת ללבוש החיצוני.
כך צריך לגשת לכל בעיה וודאי בבואנו להתמודד עם בעיה חינוכית של ילדינו.
א. מה באמת קורה לילד ?
הדבר הראשון שאנו צריכים לנסות ולברר הוא האם אכן מדובר במצב המבטא ריחוק והתנתקות מדרך האמונה, התורה והמצוות. לא מעט פעמים הורים מפרשים באופן מחמיר ופסימי את מצב ילדיהם.
למשל, הורים שהביעו חשש ממצב בנם בגלל שהוא לומד "לשמה" פחות ממה שהם התרגלו. או למשל, הורים המביעים חשש להתדרדרות עקב הקטנת כיפה או צימצום ממדי השרוול של בתם. לא תמיד סימנים אלה הם סימנים להתדרדרות. פעמים , שהנער והנערה מפרשים את המעשים האלה בשונה לחלוטין מהפרשנות ההורית.
הנער יכול להקטין כיפה כענין חברתי מסויים אך לא עולה על דעתו להמעיט בתפילה או בקיום מצוות.יש צורך לעמוד ולזהות נכון את ההתנהגות החיצונית של ילדינו.
אם אנו מזהים בעיה יותר מהותית עלינו לנסות ולעמוד על שורש הבעיה. למראה כלפי חוץ בהתדרדרות רוחנית יכולים להיות גורמים רבים שונים ומשונים זה מזה.
להלן מספר גורמים המביאים לריחוק מה של הילדים מעולם הרוח שלנו:
- חיפוש עצמי – מדובר בגיל הנעורים בה נער מתנער ומחפש את העצמאות והעצמיות שלו. הוא רוצה לבדוק מי הוא באמת .
- בדיקת גבולות – בגיל זה בדיקת גבולות מאד מצויה.
- התמודדות רגשית עם קושי לימודי ,משפחתי ואישי. קושי אותו הוא מבטא ביחס צונן יותר לאידיאולוגיה של הבית. בעיני הילד אם דרך ההורים היתה טובה הרי שהוא לא היה מתמודד עם הקשיים איתם הוא נאלץ להתמודד.
- לחצים מיותרים של ההורים. כאשר הורים לחצו {גם אם בעדינות} על ילדם מגיל צעיר להיות "צדיק" , "למדן" וכו' בשעה שהוא מרגיש בוגר הוא נוטה ל"העניש" את ההורים על הלחץ שהפריע לו בעבר.
כמובן, שיש עוד סיבות ועל כל סיבה אפשר להביא עשרות דוגמאות שנתקלתי בהם בשנים האחרונות.
זיהוי הגורמים יסייעו לנו לקבוע את הדרך בה נלך עם ילדינו.
ב. אמון ואהבה
במאמר קצר זה לא נוכל להיכנס לדרכי ההתמודדות עם כל גורם וגורם . ברצוננו לעמוד על שני דברים הכרחיים וקריטיים לעזרה בהתמודדות של ילדינו ושלנו במצבי משבר מעין אלה.
- אמון
עלינו לחזק את האמון שלנו בילד שלנו ובעצמנו. אנו יודעים כי הקב"ה טבע בילד שלנו נשמה טהורה וישרה וכי נקודות החיוב בילדים שלנו חזקות ומהותיות הרבה מעבר לנקודות החולשה. "מרובה מידה טובה ממידת פורענות" . עלינו להאמין כי גם בכוח החיובי שבנו נצליח לחבר את הילד שלנו לעולם הטוב והקדושתי . האמון הזה מלבד שהוא אמיתי הוא הכרחי לנו ולילד הנמצא במשבר. חוסר אמון מביא לבהלה ולתגובות לא נכונות שלנו ההורים. חוסר אמון משדר לילד שאנו לא מאמינים בכוחותיו ובכך אנו יוצרים משבר של הילד גם בנו וגם בכוחותיו הוא. עלינו להתמלא בעין טובה אליו ועליו ובלימוד זכות. לא כל דבר שהוא עושה נתרגם בתירגום שלילי.
ככל שנשדר אמון , נאמר לילד שאנו מאמינים שימצא את הדרך להתעלות ולמצוא את הטוב, כך נחבר את ילדנו לכוחות הטוב שבו ונגדיל את הסיכוי ליציאה מהמשבר.
לא ! אין ההורים צריכים לדאוג שילדם יחשוב שהם מקבלים את מעשיו הבעייתיים. הוא יודע את דעתם. מן הסתם הוא גם שמע את דעתם והערותיהם פעמים רבות.
- אהבה
זה הזמן להראות את אהבתנו אל הילד שלנו. ביותר צריכה אהבת ישראל "להיות מתעוררת בקרב אנשי לב ורוח בעת ירידתה של האומה במצב רוח, בעת אשר רמיסת קודש וזלזול דת יראו בכל תוקף ועוז…"
לא חכמה להביע רגשי אהבה בשעה שהכל הולך למישרין. דווקא בשעות מסובכות עלינו להראות לילד שלנו שהאהבה אליו אינה תלויה ומותנית , ושאנו מכירים בכך שיש בו נקודות טובות שאנו מתחברים אליהם. זהו לימוד עצום וחשוב שאנו מלמדים את הילד בשעות בקשות והוא מתחבר מאד לשדר הזה.
באווירה של אמון ואהבה נשוחח איתו ,נשמע אותו ונסביר לו את נקודת מבטנו. מתוך אמון ואהבה ננסה לטפל גם בגורמים שמצאנו .
אווירת האמון והאהבה מחברת ומביאה כל אדם לרצות להיות מחובר למקום בו האמון והאהבה נמצאים גם בעיתות משבר. בדרך כלל, אם זו האווירה שההורים משרים יחזור הילד במוקדם או במאוחר לדרך ההורים. אין מי שרוצה להחליף דבר טוב ונעים.
