מדור: ראש בראש
קרדיט: עורך המדור: איתמר ליברמן
כותרת: צה"ל קורא לך?
פנחס סיטבון (19) קריית שמונה
אין שום דבר מועיל אם אלך למכינה או ישיבה, פשוט הכי טוב בשבילי ללכת ישר לצבא. אני מודע לעצמי ולאישיות שלי ולצערי אני מודה שבמכינה או בהסדר אני "יגרד" את הקירות וזמן רב לא ינוצל היטב ואהיה שרוי בשעמום נורא. אז למה לא לעשות ישר צבא, לתרום שלוש שנים, כמו שצריך, ולצאת אחר כך לעבוד?. הסיטואציה שבה אני יפתח ספר וילמד נראית לי לא מציאותית לחלוטין, בוודאי שלא במשך שעות ארוכות ועל פי לוח זמנים קבוע ועמוס, גם אם לומדים חומר יחסית קל ויש די מרווח זמן בין שיעור לשיעור. אני, ואולי לא כמו בחורים אחרים, חושב שצריך לתרום למדינה כמו כולם, ולעשות שירות של שלוש שנים בצבא. הוריי לבטח יתגאו בי , על שתרמתי את המקסימום, ואני ממצה את עצמי ומרגיש סיפוק. אם ניגע בפן הכספי, עלות חודש בישיבת הסדר או מכינה היא גבוהה מספיק כדי שזה ימנע ממני ללכת למקומות כאלה. עצם המחשבה שאם אבחר בכיוון של ישיבה הסדר אצטרך לעשות חמש שנים, ובמכינה שנה לפני לפחות, מפחיתה את המוטיבציה שלי לבחור באחד מהכיוונים הללו. אני לא מדבר על כך שגם יהיה לי הכנסה, אם כי היא לא 'בשמים', אבל מספיק בשביל דמי כיס ואפילו לחסוך קצת לדברים אחרים שאולי ארצה לעשות בעתיד.
יוסף סיטבון- אבא של פנחס- קרית שמונה
אני כאב למשפחה דתית לא מתפשר על עתיד ילדיי כאנשים דתיים שממשיכים את המסורת. ישיבת הסדר או מכינה הם בכיוון הנכון לילדי ללכת בדרך התורה. הבעיה של הליכה מוקדמת לצבא, בלי לימודי קודש לפני, היא ידועה וחמורה. בחור שעתה סיים ישיבת תיכונית נאלץ להתמודד עם כל מיני דילמות שמערערות את בטחונו ומנוגדות את מצפונו ואמונתו כמו בעיות הלכתיות ואמוניות שצצות במהלך השירות הצבאי. לאור זאת אני בדעה שצריך ללכת להסדר או למכינה ולהשתקע בלימוד תורה, ורק אחרי שהבחור צבר מטען רוחני גדול והוא מוכן נפשית ורוחנית כראוי, אזי הדרך אל הצבא, והשירות עצמו, יהיו קלים, הן נפשית והן רוחנית, בעבור הבחור הדתי. כל הוצאה כספית הכרוכה בזה, אם גבוהה או נמוכה, היא שווה למה שאנו כהורים מרוויחים שבנינו הולך למקומות אלה ומשקיע בלימוד תורה. בזמן שהותו בישיבה או במכינה הוא יתחזק ויצמח יותר מבחינה דתית, יהיה נעים הליכות, צנוע יותר, ירא שמיים, אישיותו אפוא תתפתח ותתעצם, בצבא, להערכתי, זה לא יקרה. גם היא בהתחלה הוא לא יתחבר ללימוד, ויהיה לו קשה לפתוח ספר וללמוד, הזמן יעשה את שלו והוא ירגיש חיבור ואפילו יתאהב בלימוד.